נשיא המדינה יצחק הרצוג מייצג בימים אלו את ישראל בוועידת האקלים העולמית בשארם א-שייח, ומקיים בעיקר פגישות מדיניות. במקביל, ראש הממשלה היוצא לפיד ביטל את השתתפותו בוועידה החשובה, והכנסת נפרדת משליחי ציבור משמעותיים שנאבקו למען ההכרה וההיערכות למשבר האקלים. בינתיים נמשכות ההכנות להקמת הממשלה החדשה, אבל תפקיד השר להגנת הסביבה נותר מיותם למדי, ללא בכירים שמעוניינים לקפוץ עליו, לקחת אחריות ולעסוק בנושא.
מזה שנים שבמשרד להגנת הסביבה לא ידעו שרה שמחוייבת לליבת העיסוק של המשרד, מבינה בו ופועלת למענו, כמו ח"כ תמר זנדברג ממרצ, שפרשה מהפוליטיקה לעת עתה ומפלגתה תישאר מחוץ לכנסת. ח"כים נוספים, כמו אלון טל מכחול לבן שנותר גם הוא בחוץ, לא נלחמים על הנושא, ובקרב חברי הקואליציה המתגבשת אין אף פוליטיקאי בכיר שרואה באתגר הסביבתי נושא שראוי להילחם עליו ולדרוש אותו במו"מ הקואליציוני. מלבד ח"כ גילה גמליאל, מקום 30 ברשימת הליכוד, שמעוניינת בתפקיד וכיהנה בו בעבר, אין מפלגות שדרשו אותו עד כה. שלא לדבר על חברי כנסת סביבתיים ודומיננטיים שבכנסת האחרונה כבר לא היו חלק ממעגל המחוקקים כמו דב חנין, מיקי חיימוביץ', יעל כהן פארן ורחל עזריה.
מדינת ישראל מתמודדת עם המאמצים העולמיים לצמצום הפגיעה בסביבה, ולהיערכות לקראת משבר שינויי האקלים והקיצוניות הצפויה לנו בעונות השנה, בצורה חלשה יותר מאשר שאר המדינות המפותחות, וגם בוועידה שנפתחה אמש בשארם הציגה ישראל יעדים לא גבוהים במיוחד. אך זו לא הצרה האמיתית. גם לו הייתה מציגה יעדים גבוהים ומשמעותיים, בלי שר שמאמין בנושא ודוחף אותו הם לא יושגו, ויישארו על הדף ובארכיון החלטות הממשלה שלא יושמו.
***
את נאומו בוועידת האקלים פתח הבוקר (ג') נשיא המדינה יצחק הרצוג באזהרה כי "המזרח התיכון נמצא על סף אסון". לדבריו, תהליך המדבור המואץ שעובר על הלבנט הים-תיכוני הוא ממשי, משפיע על תהליכים גיאופוליטיים ומביא לערעור היציבות באזור. הרצוג קרא למדינות השכנות לישראל לאחד כוחות במאבק במשבר האקלים והבהיר כי "משבר זה מאיים על עצם קיומו של העתיד שאנו מבקשים לספק לילדינו. הוא מתעלה מעל פוליטיקה ותחומים גיאוגרפיים, עלינו גם להתעלות מעליהם".
על פי "המדד הירוק" שפרסמו ארגוני הסביבה ערב הבחירות לכנסת ה-25, ניכר היה הפער העצום בין המחויבות לנושאי אקלים והגנה על הסביבה בקרב חברי כנסת מהצד השמאלי של המפה הפוליטית לעומת אלו שמימין. "המצב הפוליטי בישראל מדאיג", התריעה לפני כשבועיים מאיה יעקבס, מנכ"לית "קליימט-נט" וממובילות עמותת "לבחור ירוק". לדבריה, "אנו רואים פער גדול בין משברי האקלים והזיהום המתגברים וכל הסיכונים שהם מייצרים לחיינו לבין חוסר עשייה ממשית של הפוליטיקאים בנושא. רואים תהום בין רצון הציבור בשינוי המדיניות לבין הפוליטיקאים שאין להם שום אג'נדה סביבתית". היא טוענת כי סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות מוטות אל התרומות שהם מקבלים ובקשרים האישיים שהם בונים עם התעשיינים. "ידוע שהשלכות משבר האקלים יפרו את הביטחון התזונתי שלנו, הבריאותי, החברתי וכל הנגזר מנזקיו. הגנת הסביבה הוא עניין רציני עד כדי כך שהוא מצריך משרד בממשלה בפני עצמו 'המשרד לביטחון האדם והסביבה'. להתייחס לזה באותה חשיבות כמו לביטחון פנים ובטחון המדינה בכלל" אמרה יעקבס בריאיון לערוץ הירוק באתר מאקו.
על כתפי השר הבא להגנת הסביבה, בתקווה שיזכה בתפקיד פוליטיקאי שימצא בו עניין וחשיבות, מוטלות משימות רבות, ובראשן הובלת חוק אקלים שידחוף לשינוי ולצמצום זיהום הסביבה, הפחתת שימוש בדלקים מזהמים, פיתוח אנרגיות מתחדשות ועוד. אלו לא רק אתגרים שצריכים לעמוד בשורה אחת עם מדינות העולם המתקדמות, אלא בראש ובראשונה משימות שיכולות להציל חיים. כאלפיים בני אדם מתים בישראל בכל שנה כתוצאה מזיהום אוויר מהתעשייה והתחבורה. יהיה עליו להיאבק מול הטייקונים ששורת הרווח חשובה בעיניהם יותר מאשר מניעת פגיעה בבריאות האזרחים ובסביבתם, ועליו להתמקד בהסברה בכל המגזרים בישראל בהשלכות משבר האקלים ושינויי האקלים. לא בהפחדה ותבהלה מארמגדון וסוף העולם, אלא מתוך רציונליזציה והצגת פתרונות ישימים.
