ביום שלישי שעבר, יחד עם מערכת הבחירות הארוכה והמעייפת שעברנו, הסתיים גם חודש אוקטובר, החודש שמזוהה עם העלאת המודעות לסרטן השד ומלווה מדי שנה בקמפיינים אינסופיים הקוראים לציבור הנשי ללכת להיבדק: כסאות ורודים בהופעות, כרזות על בניינים, כיתובים על תבלינים ומוצרים אחרים, פרסומות, תשדירים, סיכות ורודות וכל הבא ליד. הכל על מנת להזיז אותנו – הנשים, מאזור הנוחות ולעורר מספיק את החשש שמא… כדי שנלך להיבדק.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מסכימה עם הקריאה ומכירה מקרוב סיפורים של נשים שאם היו מגלות את המחלה בשלבים יותר מוקדמים, אולי מסע הטיפולים שלהן היה קצת פחות מפרך ויותר מלא בתקווה. יחד עם זאת, הקמפיינים האגרסיביים שפועלים במשך חודש שלם בכל מקום סביבנו יוצרות הפחדה לא קטנה.
אחרי שהצלחתי לשים את הפחד מהמחשבה על ללכת להיבדק בצד, אזרתי אומץ ונכנסתי לאפליקציה של קופת החולים. בעמודי הפרסום של קמפיין חודש המודעות היה נראה שבקלי קלות אפשר להיכנס ולהזמין תור מהיום למחר, וכך עשיתי. חיפשתי תור בעיר מגוריי וגיליתי שהתור הקרוב הוא רק בעוד כחצי שנה, תקופה שלכל הדעות היא ארוכה מאוד.
חשבתי שאולי זה משהו נקודתי, בעיה בעיר אחת, אז החלטתי לעשות סקר קצר בשלוש קבוצות וואטסאפ שונות של נשים שאני מכירה. שאלתי בתמימות אם מישהי ניסתה לקבוע תור והתשובות לא איחרו להגיע: "לצערנו זה סדר הגודל שכולן מחכות לתורים כאלו בארץ", "כל פעם שאני יוצאת מהרופא אני קובעת לשנה הבאה אחרת לא יהיה לי תור", "ידוע שאין תורים לרופאים בתחום הזה", "בתור אחת שהיא בסיכון גבוה אני יודעת שחייבת לקבוע המון זמן מראש כי אחרת אין תורים". עוד אחת שהגדילה לעשות וסיפרה שהיא קובעת לבדיקה שנתית בערים הערביות כי רק שם יש תורים פנויים, גם אם זה מרחק שעה נסיעה ממקום מגוריה.
הבנתי שאני לא לבד, ותהיתי מה בעצם יוצא מזה: חודש שלם עושים אירועים וקמפיין ארוך ומתמשך עם סיפורים מסמרי שיער וקורעי לב שאוכלים אותך מבפנים, מפמפמים את התוצאות הקטלניות שיכולות להיות למחלה הזו, אבל אז כשאת רוצה להיות אחראית וללכת להיבדק כדי להיות בטוחה שאת בסדר, ולהרגיע את עצמך מכל תיאורי הזוועה שסיפרו לך הסרטונים הקופצים ביוטיוב – את מגלה שתצטרכי להישאר עם החרדה לעוד תקופה לא קצרה.
ידוענית אחת לקחה חלק באירועי חודש המודעות וסיפרה בסטורי שלה באינסטגרם שהיא כבר הלכה להיבדק וכמה זה חשוב והכרחי ו"אתן חייבות כולכן לקבוע תור וללכת", היא סיפרה על הרופאה המדהימה, על הרגישות שלה ואיך הבדיקה רגועה ונעימה וכלל לא מפחידה. לבסוף בהערת אגב ציינה אותה מפורסמת כי הרופאה אליה היא הולכת לא מקבלת מטופלות נוספות "אבל תחפשו לכן רופא/ה ותלכו להיבדק", היא אמרה.
נכון שחשוב לעודד בדיקה, אבל כשהרופאים עמוסים והתורות הקרובים הם רק בעוד כ-4-6 חודשים במקרה הטוב – מה נעשה עם כל החרדה והפחד שהחדירו לנו טוב טוב במשך חודש ימים לראש?
אז מכאן אני קוראת לכל קופות החולים להוסיף ולתגבר תורים, ולמפרסמים או מי שעומד מאחורי הקמפיינים – בפעם הבאה שעושים תזמורת הפחדה שקוראת לכולם ללכת להיבדק, לפחות תבדקו או תדאגו שיהיה לנו איך ואיפה לעשות זאת.
