סיפורי המקרא מהווים חלק חשוב ובלתי נפרד מזהותנו ותרבותנו כעם, כחברה וכיחידים. מלבד היותם מעניינים ומעוררי השראה, הם טומנים בחובם מסרים שתפקידם להנחות אותנו באספקטים שונים של חיינו. פרשת וירא היא פרשה שניתן ללמוד ממנה הרבה, במגוון נושאים: אמונה, הכנסת אורחים, לימוד זכות על האחר ועוד.
מערכות היחסים בין הדמויות השונות הן מקור בלתי נדלה ללימוד והשוואה, ומערכת היחסים הזוגית בין אברהם ושרה, מלמדת אותנו בין היתר, על החשיבות הרבה בתקשורת פתוחה ומכילה.
לרוב, כשחושבים על מערכת היחסים בין אברהם לשרה, נוטים לדמיין מערכת יחסים בין גבר אוהב לאישה חזקה, שכן כתוב: "…כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ…" (כא, יב). אך ציטוט חלקי זה, לא רק שמשיט את רישא הפסוק הנאמר על ידי הקב"ה כציווי, אלא גם מחמיץ את הצורך הבסיסי בשיח בן בני זוג.
לאורך הפרקים בפרשה כמעט ואין דיאלוגים בן אברהם ושרה. לרוב, השיחות ביניהם מתוארות כמונולוג בו הדובר נותן הוראה, מבקש בקשה או מעלה רעיון. באחד מהמקרים הבודדים בו מתקיים דיאלוג קצר, דיאלוג זה מעלה אצל הקורא שאלות לגבי טיב מערכת היחסים בין השניים. הדיאלוג מתרחש לאחר בשורת המלאכים על הולדתו העתידית של יצחק, אך תחילת השיחה אינה מובאת בפני הקורא. במקום לכתוב את הדברים שנאמרו, מביא הכתוב את תגובת שרה לנאמר: " וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה" (יח, טו). ה"הכחשה" ותיאור רגש ה״יראה", מלמדים שהשיחה בין אברהם ושרה לא הייתה מקרבת ומשתפת כפי שאולי ניתן היה לצפות, אלא, קשה ומרחיקה. גם תגובתו של אברהם להכחשתה של שרה: ״וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי צָחָקְתְּ", אינה תגובה חומלת, כי אם חותכת ומלאת תוכחה, כזו שאינה מאפשרת פתיחות והכלה.
העדר נוכח של דיאלוג מתרחש כאשר אברהם יוצא לעקוד את יצחק. לפני צאתו, אברהם אינו מתייעץ עם שרה ואינו משתף אותה בתוכניותיו. יש שיאמרו שחוסר השיתוף נובע מהריחוק שהיה ביניהם, אך למעשה ניתן לראות בחוסר השיתוף ככזה שנובע דווקא מדאגה, קרבה ואהבה. בחושיו החדים, הבין אברהם ששיח מעין זה יגרום לשרה צער וכאב. באהבתו אותה הוא מנע שיחה, במטרה למנוע פגיעה.
אברהם ושרה סיימו את חייהם רחוקים זה מזה ויכול שלהעדר הדיבור, היה חלק מכריע בכך. כל הפרשנים עסקו בשאלה כיצד נפטרה שרה בקריית ארבע בעוד אברהם חי בבאר שבע. האם הם לא חיו יחד? האם זה מצביע על ריחוק ביניהם, שאינו רק גיאוגרפי? למרות השתיקות והמרחק אחרי לכתה של שרה אברהם סופד אותה בכאב וצער גדול: "ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען, ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה" (בראשית, כ"ג, ב').
קשה לדעת מה באמת היה טיב היחסים בין אברהם ושרה, אבל מהתיאורים הספורים שיש לנו על הקשר ביניהם אפשר לשער שמדובר במערכת יחסים מורכבת שיש בה לעתים ריחוק, לעתים שתיקה כואבת ומתחת לזה, כך מסתבר לאחור מותה של שרה, מסתתרת אהבה גדולה.
מערכות יחסים רבות קמות ונופלות על הנושא של תקשורת. זוגות רבים מנהלים זוגיות שיש בה שתיקות שמכסות על כאב וחסרון, הנובעים לרוב מרצון בסיסי להרגיש אהובים ולאהוב. הסיפור של אברהם ושרה מלמד אותנו עד כמה תקשורת זוגית היא כלי עוצמתי שבלעדיה מערכת היחסים קורסת לתוך עצמה.
