באופן חריג פרסמה אתמול (ד') דוברות הרשות השופטת תגובה רשמית למתקפות על גזר הדין לצעיר מהדרום שתקף מינית ילדה בת 10 לאחר שפרץ עם חבריו לביתה. הסערה שפרצה בתקשורת וברשתות החברתיות היתה כה עזה, עד שהביאה לחריגה מכלל הברזל לפיה הרשות "מדברת" בעניינים פליליים רק באמצעות פסקי הדין שנותנים השופטים. בהודעה, שפורסמה אפילו בחשבון הטוויטר של הרשות' נאמר כי "לצערנו בעקבות תקציר גזר הדין אתמול הופיעו פרסומים שונים שכללו ביקורת אישית כלפי הרכב השופטים והעומדת בראשו. בתי המשפט פוסקים בתיקים בהתאם לדין, לאחר שמיעת הצדדים ובשים לב לראיות והנסיבות בכל תיק לגופו. הכרעות שיפוטיות אינן חסינות מביקורת, וזו לגיטימית ובלבד שתהיה עניינית ומנומקת ותתמקד בהכרעה השיפוטית בעובדות ובמסקנות של אותה הכרעה".
ואכן, כפי שציינו אתמול, בהחלט ניתן לומר שבמבט משפטי-מקצועי פנימי, גזר הדין שניתן אתמול הגיוני. הוא לוקח בחשבון את הסדר הטיעון, מתייחס גם לעובדה שמדובר במי שהיה קטין בזמן ביצוע העבירה (וממילא לשיקולי שיקום) ומנסה לאזן ביניהם ובין המעשה הבלתי נתפס שבגללו הועמד הצעיר לדין. במידה מסוימת גזר הדין כמעט בלתי נמנע. אולם, עצם ההחלטה לפרסם תגובה, באופן חריג שכזה, מלמדת שגם מערכת בתי המשפט מבינה שהיא בבעיה. גם לאנשיה ברור שמה שנראה הגיוני לאנשי משפט בראייה מקצועית המסתכלת על העולם בעיניים משפטיות, לא מובן ולא נתפס בעיניהם של רבים. "האדם הסביר" והאיש הרגיל לא נפגשים, הפער ביניהם הופך לבלתי נסבל.
טוב שבמערכת בתי המשפט מבינים שיש בעיה, אך לא בטוח בכלל שהם מבינים אותה לעומקה. למשפטנים קל מאוד להתבוסס בביצת המשפט, להתרגל לדבר בקודים הפנימיים של המערכת של איזונים, שיקולים, קשיים ראייתיים ושאר מיני ביטויים שנועדו להדיר כל מי שאיננו משפטן מהשיח הזה. אך לא פעם הם שוכחים כי משפט נועד לשרת את החברה שבתוכה הוא פועל, לא להיפך. ולכן, אם החברה מתקוממת נגד החוק הבעיה היא בחוק, לא בחברה.
המקרה הנוכחי במידה רבה מאחורינו. הפרקליטות רשאית אמנם לערער על גזר הדין, אך הסיכוי שבנתונים הקיימים התוצאה תשתנה איננו גבוה. אולם, במבט צופה פני עתיד צריכים גם הפרקליטים וגם השופטים לשאול את עצמם כיצד קרתה התוצאה הזו. גם הפרקליטים וגם השופטים צריכים לשאול את עצמם האם בהתנהלות נכונה יותר וחכמה יותר ניתן היה לצמצם את הפער – שבמקרה הזה הוא כמעט בלתי נסבל – בין התוצאה המשפטית ובין השכל הישר. כי שום הסבר משפטי, חכם ומפולפל ככל שיהיה, לא יוכל להסביר את מה שקרה כאן, ולא להרגיע באמת את המחאה הציבורית הנכונה והצודקת.
