איי אייי אייי, אני אגיד לכם את האמת, חבריימלעך, להיות שמאלני זה גם ככה עסק לא פשוט, חחחחחח, ועכשיו, בימים האלה, מאז שתוצאות הבחירות התפרסמו, זה מורכב אפילו יותר. אתם מבינים, ההפסד המוחלט הזה כואב לי בלב, כואב ממש, כבר שבוע וחצי שאני מסתובב בעולם עם מחנק נוראי בגרון. זה כבר כמה שנים שמנהיגי הימין מסבירים בנחישות שהגיע הזמן לשלוט, להגביר את המשילות, לעלות על בית המשפט עם דחפורים, להראות לכולם! מי כאן בעל הבית. זה כבר כמה שנים שמנהיגי הימין מסבירים שוב ושוב, שאם הם יצליחו, לעלות לשלטון כמו שצריך, בלי בלמים, ובלי איזונים – הביטחון יחזור לרחובות, והצדק יחזור לבית המשפט, והכוח יחזור לצבא, אמאל'ה כמה כוח הצבא הזה צריך. זה כבר כמה שנים שההבטחות הללו (שמנקודת מבטי נראות ונשמעות כמו איומים), לא מצליחות להתממש ברוך השם, והנה עכשיו, אחרי חמש מערכות בחירות מתישות ועצובות, הנה זה קורה, אשר יגורתי בא לנו, הימין שולט, ובגדול. הוא דתי מאי פעם, וניצי מאי פעם, ושמישהו ינסה לעצור אותו. איזה דיכאון.
ורציתי לספר לכם מה עשיתי ביום הבחירות. בבוקר נסעתי עם אמא שלי והילדים, לאזכרה של סבתא שלי בקיבוץ עין הנצי"ב, בעמק בית שאן. נסענו דרך כביש הבקעה, ובדרך אמא שלי ביקשה ממני לעצור ולהיכנס למוסך קטן בצד הדרך, "כדי להגיד תודה לאבו נאצר". לפני שנה וחצי בערך אמא שלי נתקעה עם הרכב שלה בכניסה לעוג'ה, ובחור מתוק ששמו אחמד אבו נאצר עזר לה, הוא עזר לה עם הרכב, ודאג לה למים, והושיב אותה במזגן, והעלה את הרכב לגרר בכוחות עצמו. הוא היה מותק אמיתי, ואמא שלי משתדלת לעצור במוסך שלו מדי פעם כדי לומר לו שוב תודה. וזה מה שעשינו, נכנסנו למוסך, ואמרנו לו תודה, כל הסיפור לקח לנו שלוש דקות בערך. וכשיצאנו מהמוסך ראיתי את אחמד עם חיוך ענקי על הפנים, וחשבתי לעצמי, שהודיה זה דבר שאפשר לשמור על אש קטנה, לאורך זמן. שכוייח.
אחר כך הלכנו לבית הקברות, בקיבוץ. איך שהתחלנו לקרוא פרקי תהילים, גם חיה וגם נח אמרו לי שהם צריכים לשירותים, ושניהם לא היו צריכים פיפי, אם אתם מבינים למה אני מתכוון, וככה יצא שפספסתי את רוב האזכרה. מהקבר הלכנו לעגלת קפה קטנה ומושלמת שנמצאת בכניסה לקיבוץ. שתינו קפה וצפינו בסרטון נחמד של סבתא, שדוד שלי אשי צילם. ובסרטון ראיתי את סבתא שלי! זכרונה לברכה, ושמעתי את אשי, שנפטר גם הוא בטרם עת, והתרגשתי נורא. אחר כך דודה שלי יהודית הוציאה מהתיק שלה את הסידור של סבתא אלזה! אייי, סידור יפהפה ועתיק, עם כריכת עור חומה ודהויה. ובתוך הסידור, בעמוד הראשון, סבתא שלי שמרה דף מקופל ומרגש, עם הטקסט של התפילה לשלום המדינה. וכשראיתי את התפילה הזו התרגשתי אפילו יותר. סבתא שלי שהקימה את המדינה הזו התפללה יום יום לשלומה. וגם אני מתפלל. גם אני מתפלל.
מהקיבוץ עלינו להר הגלבוע, לבקר את משפחת אלכסנדר, שהייתה המשפחה המאמצת שלי כשלמדתי בישיבה. אסתר הגישה לנו תמרים ואגוזים ותה טעים. הילדים שיחקו על השטיח, ואנחנו דיברנו והתרגשנו ואהבנו. אחרי כמה דקות זאביק קיציס האהוב קפץ לומר שלום. בכל פעם שאני רואה אותו אני נזכר בחופה שלנו, שהוא ערך. איזו זכות שהאיש הזה חיתן אותי! כשיצאנו ממשפחת אלכסנדר אמא שלי אמרה, יש אנשים שאתה יכול לא לראות שנים, ואז כשנפגשים, ממשיכים בדיוק מהנקודה שבה הפסקנו. הקשר לא דועך. ואני אמרתי לה שהיא צודקת. אבל אסתר וגיל באמת אנשים מיוחדים.
אחר כך עליתי לישיבה שלי, ישיבת מעלה גלבוע! לביקור קצרצר. הילדים היו גמורים, אבל רציתי לראות את בית המדרש שבו למדתי, ובעיקר רציתי לחבק את הרב שמואל! שהוא לדעתי האיש הכי חמוד בעולם. הוא איש רציני שלא לוקח את עצמו ברצינות. ואנשים כאלה, בעיני, הם אנשים שפיצחו את החיים. שכוייח.
מהישיבה נסענו לאום אל פאחם! יש לאמא שלי חבר מתוק, ששמו תאופיק. הוא איש מבוגר וטוב לב. פעם הוא ואמא שלי עבדו ביחד. אמא שלי הייתה מפקחת במשרד הרווחה, והוא היה מנהל של חברת סיעוד גדולה, ומאז הם שומרים על קשר אוהב וחם.
תאופיק הגיש לנו קפה ופירות, וישב איתנו בחדר האורחים היפהפה שלו. בהתחלה דיברנו קצת על הבחירות. תאופיק אמר שלדעתו בן גביר יגיע לעשרים מנדטים. אני אמרתי שהוא לא מקבל יותר מארבעה עשר. התערבנו על ארוחה מפוארת במסעדה טובה. אמא שלי אומרת שבכל התערבות יש צד אחד טיפש וצד אחד רשע. חחחח וואלה אני לא יודע מה עדיף להיות. בעצם נראה לי שעדיף להיות טיפש.
אחר כך חזרנו הביתה. השמש שקעה מוקדם. השמיים היו מעוננים ועצובים וכתומים ויפים. כשהגעתי לתל־אביב, קפצתי לקלפי עם האופניים, והצבעתי למפלגת העבודה. כן כן זה הייתי אני. בעשר בלילה צפיתי במדגמים ושקעתי בעצבות גדולה. הכול התערבב לי. אחמד אבו נאצר, ועמית סגל, וסבתא אלזה, ודוד אשי, ואיתמר בן גביר, ואסתר וגיל אלכסנדר, וזאביק, והרב שמואל, ותאופיק, ומרב מיכאלי, ואמא שלי, והילדים שלי שגדלים כאן בארץ הזו, במדינה הזו שאני אוהב, איייי, הכול התערבב לי, עד עכשיו אני ככה, מוצף ומעורבב, מפליג בלי מפרש ובלי הגה, מניסיונות שתמו לניסיונות שהחלו. אבינו מלכנו, ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו. הגן עליה באברת חסדך, ופרוש עליה את סוכת שלומך. אמן.
