אמא שלי, זכרונה הטוב לברכה, הייתה לוחמת נחושה במאבק האידיאולוגי על שלמות הארץ. היא שילחה אינספור אוטובוסים להפגנות, ניהלה אינסוף שיחות טלפון, נסעה קילומטרים רבים בין גבעות ומאחזים, ויתרה על שינה בהמון לילות. ולרוב, היא הייתה מאחורי הקלעים. העדיפה לארגן, להסביר, להתרוצץ בשמש עד כלות הכוחות ולהשאיר את המיקרופונים וקדמת הבמה לאחרים.
אבל הייתה פעם אחת שבה אני זוכרת שהיא אמרה די. כנס מסוים התכנס לו בירושלים לדון בנושא בוער על הפרק, וכל רשימת הדוברים בו הורכבה מגברים. ואז, באופן די יוצא דופן היא אמרה שמספיק. היא בכלל לא רצתה לשבת בפאנל בעצמה, אבל היה עקרוני ונדרש מאוד מבחינתה שתהיה שם אישה. בעז העצני היה כמדומני הצדיק היחיד באותו אירוע שהבין לליבה, ואמר שאם אין נציגות נשית, גם הוא לא יגיע.
וזה, כי למלחמה הסיזיפית על יהודה ושומרון, יודע כל מי שנטל בה חלק, יש גב איתן וערכי שמורכב מנשים חזקות. כאלה שגידלו ומגדלות משפחות גדולות, ולצידן הקדישו ומקדישות כל רגע פנוי לארץ ישראל ולצרכי ציבור. כאלו שמכינות מרק, דואגות לשכנה, ומרימות טלפון לשר להסביר לו מה חשוב. ולרוב, הן מוחלות על כבודן. אומרות ש-יאללה, ומה זה משנה. אבל מגיע הרגע, בו העשייה השקדנית שלהן צריכה לקבל הערכה וגם שדרוג. לא לטובתן, אלא לטובת המטרה וכל מי שמאמין בה.
זה לא (רק) כי הן נשים, אף שלהצבת נשים בעמדות מנהיגות יש בהחלט חשיבות. זה כי הן צברו קילומטראז' של ידע ונתונים, הוכיחו ערימות של יכולת, הדהימו בהספקים, בחריצות, בדבקות במטרה, ופועלות מתוך אידאולוגיה, שברור לכל כי לא יסטו ממנה אפילו טיפה. לא לחץ אמריקני ולא הטפות גנרלים בקבינט יזיזו אותן ממה שהן יודעות שנכון וצריך לעשות. ומגיע לציבור תושבי ואוהבי יו"ש שכוח טורבו מרשים שכזה יפעל עכשיו לטובתם ממקום בו אפשר באמת לבצע.
***
וכשאני מדברת עליהן, אני מתכוונת בימים אלו בעיקר לאורית סטרוק. כל מי שנחשף לעבודה שלה בשנים האחרונות, יודע איזו השפעה הייתה לה כשכיהנה כחברת כנסת, וגם כשממש לא. מכיר את הירידה לפרטים, את היצירתיות. את היכולת לא להתייאש ותמיד להתמיד.
ומודה, אני מחבבת גם את היותה אם למשפחה ברוכת ילדים, כזו שנוסעת באוטובוסים, חובשת מטפחות טריקו ארוכות מהזן המיושן. לא מבקשת דבר לעצמה, ויודעת תמיד לומר מילה טובה, אנושית, של פרגון והערכה. קוסם לי שמישהי כמוה תהיה כאן שרה בכירה.
אני יודעת שהיא מן הסתם לא תהיה מרוצה בכלל מערימת המחמאות ששפכתי עליה כאן. אבל ברור לי שאם יהיה בידיה הכוח היא תפרוץ באמת תקרות זכוכית. ולכן בממשלה המתגבשת בימים אלו, ראוי וגם צריך מאוד שהיא תהיה בעמדת השפעה משמעותית בכל הנוגע לקידום ההתיישבות ביהודה ושומרון. הרי לעת כזאת הגעתם למלכות.
