שלל אתגרים כלכליים עומדים לפני הממשלה החדשה. איוש משרות השרים טרם נקבע, לפחות נכון למועד כתיבת שורות אלה, אבל עם כניסתם לתפקיד הם יידרשו למלאכה רבה. על רקע חוסר היציבות ששררה כאן בשלוש וחצי השנים האחרונות, והנזקים שגרמה למשק ממשלת ה"שינוי" בשנה וחצי האחרונות, אין כעת פריווילגיה למנוחה.
הנה שניים מהנושאים הבוערים ביותר: יוקר המחיה, והמחדל התחבורתי שמדינת ישראל שרויה בו. הממשלה שמפנה כעת את מקומה כשלה בטיפול בתחומים הללו באופן נחרץ. משרד התחבורה שבראשו עמדה השרה מרב מיכאלי כמעט לא תפקד בשנה וחצי האחרונות, ואת זה אומרים גם פקידים בכירים שעובדים בו.
הגידול ברמת המינוע עולה עשרת מונים על הגידול בתשתיות, כאשר ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר במונחים של מספר כלי רכב לקילומטר כביש
טורי הפקקים ההולכים ומתעצמים בכבישים, מאז שהתעלמנו מנוכחות הקורונה וחזרנו לשגרה, גדלו ללא שום פרופורציה בהשוואה לתקופה של טרום הקורונה, והמצב הפך לבלתי נסבל. קצב הגידול ברמת המינוע עולה עשרת מונים על הגידול בתשתיות, כאשר ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר במונחים של מספר כלי רכב לקילומטר כביש. ממשלת ישראל היוצאת בזבזה שנה וחצי, זמן יקר שהיה יכול לשמש לקידום פרויקטים והנעת תהליכים. אפילו העיתונות הכלכלית, זו שהתגייסה בכל מאודה לטובת הישרדות הקואליציה היוצאת וכעת עוסקת באופן אובססיבי בהפחדת הציבור מתוצאות הבחירות הדמוקרטיות, לא יכלה להתאפק נוכח המחדל.

פוטנציאל התחבורה הציבורית איננו ממומש, פרויקטים נמרחים ונדחים, בשעה שעוד ועוד רכבים ממשיכים להציף את כבישי הארץ. למרות עלייה דרמטית במחירי הרכב (ללא הצדקה אמיתית, תוך ריפוד כיסי היבואנים בכסף – בעיה בפני עצמה שאף היא איננה מטופלת), מספר המכוניות רק עולה. גם המיסוי על כלי הרכב עלה, והציבור משלם ביוקר מבלי שניתנת לו אלטרנטיבה ראויה.
והנה כשל נוסף שמחייב טיפול דחוף: ליברמן ניהל כלכלת בחירות, תוך כמעט־התעלמות מהתעצמות האינפלציה ומהשלכות הריבית המזנקת. באופן אירוני ובחלל שנוצר, מי שעומדות עכשיו בפרץ אל מול עליות המחירים של יצרניות המזון הגדולות, הן הרשתות הקמעוניות שמסרבות לקבל אותן. למרות זאת נרשם כבר זינוק במחירים, מיד אחרי החגים. גם הבנקים החלו להציע כעת לציבור הלווים פתרונות משלהם להתמודדות עם הזינוק בהחזרי המשכנתא, תוך הקפאת תשלומים. אגב, ההצעות הללו דורשות בחינה מעמיקה. כידוע, אין מתנות חינם ודחייה של תשלומי המשכנתא אולי תאפשר מרווח נשימה זמני, אך תגדיל לאורך זמן את סכום התשלום. לא קיימת תוכנית ממשלתית מערכתית, שכן הממשלה היוצאת הייתה עסוקה בהישרדות פוליטית. עכשיו כבר אין ברירה, ואין זמן לימי חסד.