החרדים אינם ציונים, ודאי האשכנזים שבהם. אצל החרדים הספרדים התמונה קצת יותר מורכבת. לא מדובר בחדשות מרעישות, כמעט כל ילד ישראלי יודע זאת. זו גם אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות החרדית לגיוס לצבא, גם של מי שאינם ממיתים את עצמם באותו זמן באוהלה של תורה. החרדים לא חשים הזדהות עם השאיפה הציונית לחיים דווקא תחת ריבונות יהודית בארץ ישראל. להתנגדות הזו ישנן סיבות רבות, חלקן מעשיות וחלקן אידיאולוגיות. אולם, הזרם המרכזי של החברה החרדית, זה שנציגיו חברים בכנסת, בחר משלל סיבות לקשור את גורלו בגורל המפעל הציוני, גם אם לא בחדווה. החרדים לא חוגגים את הקמת המדינה, ולא מתלהבים מעצם קיומה, אבל יודעים היטב שהם זקוקים לה, ובהחלט מכירים בזכות קיומה (להוציא פלגים קיצוניים, זניחים מספרית).
מותר לתהות מדוע החליט ח"כ יעקב טסלר מיהדות התורה להפגין את יחסו האמביוולנטי למפעל הציוני דווקא ביום החגיגי של השבעת הכנסת. ניסיון ההתחמקות המגושם שלו מצילום חגיגי על רקע הדגל צובט בלבו של הרוב הציוני במדינת ישראל. הרוב הציוני שנושא בנטל הביטחון והכלכלה, זה שבניו מתגייסים לצבא ולאחר מכן מצטרפים לשוק העבודה, מתקשה להשלים עם הזלזול החרדי במדינה שמאפשרת במידה רבה את קיום המגזר הזה, בתשתיות, בתקציבים ובעצם מתן המעטפת המאפשרת. ועדיין, אסור להתבלבל בין אותה התחמקות מביכה ומגושמת, ובין ההימנעות המופגנת של חברי הכנסת הערבים, ובראשם איימן עודה, מהצילום החגיגי עם הדגל והסמל. צירוף המילים "זה לא אותו דבר" הפך מזמן לקלישאה, אך במקרה הנוכחי זה באמת לא דומה.
זה לא דומה כי טסלר בצד שלנו. נכון הוא לא ציוני, אבל במאבק ארוך השנים על הארץ הקטנה הזו שבין הים לירדן, על עצם קיומה ועל הלגיטימציה לקיומה, טסלר נמצא במחנה הנכון. גם אם הוא איננו ציוני, הוא בשום מצב איננו רוצה לראות באובדנה של המדינה, ובשום מצב הוא איננו תומך באויביה. לא בטוח שבכל נושא הוא רואה את טובת המדינה באותו אופן שבו רואה אותה הרוב הציוני, אבל הוא ללא ספק אזרח גאה של מדינת היהודים. עם דגל ישראל ובלעדיו. בדיוק ההיפך מאיימן עודה וחבריו שרואים בעצם קיומה של מדינה יהודית פשע, כזה שלו היה הדבר בידיהם היו מביאים לסיומו. טסלר איננו ציוני, איימן עודה מייחל לחורבן המפעל הציוני. זה לא הבדל דק וממש לא סמנטי. ולכן ראוי להפסיק עם ההשוואות המופרכות ולזכור היטב מי לנו ומי לצרינו.
