ביום שלאחר הפיגוע במחסום שועפאט כתבתי כאן לאחר פרסום ניתוח של הפיגוע הקשה ומחדליו שגרם לכמה בכירים במג"ב לנוע שלא בנוח סביב מה שכתבתי. לצערי הרב הניתוח שלי אז עמד אחד לאחד עם מסקנות התחקיר שפורסם אמש והעלה שורה ארוכה של מחדלים וקבלת החלטות וביניהן הוצאת לוחמים מהמעבר ואזרוח שלו.
צער נוסף בא עלינו אמש עם תוצאות הפיגוע הקשה באריאל בו שוב פעם בחר המחבל להתחיל את מסע הרצח שלו במחסום, ולהמשיך משם למסע הרג שלא היה מתוכנן אבל בוצע בהצלחה מבחינתו. אין ספק כי המחבל ידע היטב שבחירה במעבר או מחסום באזור שהוא מכיר אותו היטב היא נקודה לזכותו. התנהגות של אדם שנמצא במרחב טבעי זו התנהגות שלא מעוררת חשד וזה מה שעבד לו. הוא הגיע באותה הדרך והצורה אל המאבטח שבדק את התעודה שלו, פעולה שמבוצעת כל יום מאות פעמים בכל ימות השבוע ובכול ימות השנה. מה שנקרא בעגה המקצועית "על אוטומט". קשה מאוד למצוא נקודות מחשידות באירוע מהסוג הזה מול מחבל שמכיר את האזור שעבורו מהווה סביבה טבעית מתוקף עבודתו שם.
הבעיה לא התחילה בתפקוד של המאבטח הראשון, כי אם בהתנהלות של המאבטח השני. בגרסתו בחקירה מסר כי בחר לירות באוויר ולא לחסל את המחבל מתוך חשש לסובבים. לצערו הרב, הסרטונים בזירה כמו גם התחקיר הצבאי, מעלים כי באזור לא הייתה סכנה ומצופה היה ממנו לחתור למגע ולחסל את המחבל. התפקוד שלו גרם למחבל לבצע מנוסה ולצאת למסע הרג, כך שבעצם, הנרצחים הם תוצאה של הצלחת המחבל לעבור את המחסום ואת המאבטחים.
זו האשמה חמורה אבל אין דרך אחרת לנסח אותה. כל מאבטח או לוחם שעובד במחסום יודע שהוא השער למדינה, הוא המחסום האחרון לטרור. אם מחבל עובר אותו, הפעם הבאה שיהיה מגע עם המחבל תהיה בזמן פיגוע או מעצר. מאבטח יודע היטב מה האחריות שלו ומה קורה כשמחבל מצליח לעבור את המחסום שלו. נכון, זו סיטואציה מאוד קשה ומורכבת אבל אם היה כל סוג של מענה ניתן היה לדבר על תחקיר מזווית אחרת. במקרה הזה המאבטח יצטרך לתת תשובות לשאלות מאוד קשות על התפקוד שלו. אבל לא רק הוא.
עם כל הכבוד לתפקוד שלו, מחסום ומערכת שלימה לא יכולים להיות תלויים ביכולת של מאבטח כזה אן אחר, וכאן נכנס לתמונה התחקיר של הפיגוע הרצחני במחסום שועפאט בו נרצחה נועה לזר ז"ל. הכשלים שם מול הכשלים בפיגוע האחרון צריכים לגרום למערכת הביטחון כולה ללחוץ חזק על הברקס ולחשב מסלול מחדש. המעברים כולם, ללא יוצא דופן צריכים לעבור מהפיכה של ממש.
ראשית, יש להוציא כוחות לוחמים שהופכים בצורה מיידית למטרות של מחבלים, ולאזרח את כל המעברים תחת אותו גוף משרד הביטחון עם אותו תו"ל (תורת לחימה) אחודה, כזו שמאפשרת לכל מאבטח שעובר הכשרה לשרת בכל מעבר. לא יזיק אם מידי פעם תהיה תזוזה של מאבטחים ממעבר כזה לאחר כדי לרענן את המקום ולחדד את הערנות. זה דורש גיוס של כוח מיומן ומאומן, כזה ששירת ביחידות קרביות עם ידע בשימוש בנשק וחתירה למגע.
כוח מאומן הוא כזה שעובר הכשרה מותאמת לכל תרחיש, בין אם בימים של שגרה או ימים של הסלמה. זה דורש העסקה של מאבטחים איכותיים, שיקבלו תגמול ראוי ושיקבלו הכשרה ראויה ולא קורס של כמה עשרות שעות בתפעול נשק והוראות פתיחה באש. יש הבדל עצום בין מאבטח של מעבר או מחסום לאדם שמחזיק באקדח, ולכן יש להתאים את ההכשרה.
עם כל הכבוד לגופי הביטחון, תוצאות הפיגועים האחרונים מראים שיש בעיה ביכולות וזו תוצאה של הכשרה לא מספקת. הכלי האחרון שחייב לקבל תעדוף במעברים זו הטכנולוגיה. טכנולוגיה מחליפה כוח אדם, לא ב-100 אחוז אבל בהחלט במספרים לא מבוטלים. טכנולוגיה מאפשרת מתן מענה מהיר יותר, התראה, חיבור ממוקד למשימה. קיימת טכנולוגיה במעברים ואולי לאור התוצאות האחרונות נכון לבצע עבודה מקיפה בנושא לבחון זאת מחדש.
המתים יקברו, המאבטחים יתוחקרו והמסקנות יוסקו, אבל אם לא תבוצע עבודת עומק עם תוכנית לטווח ארוך, המעברים והמחסומים יהפכו לכר פורה למחבלים – ואת זה חייבים למנוע.
