אחד מחוקי מרפי קובע שכמות האינטליגנציה בעולם קבועה, אך האוכלוסייה גדלה בהתמדה. לא בטוח ששתי הקביעות הללו נכונות. כשאני בודק מה הכתבות הכי פופולריות באתרי החדשות, נראה לי לעתים שכמות האינטליגנציה הכללית הולכת ומידלדלת. ובנוגע לגידול באוכלוסייה, מדובר במצב זמני. מחקרים עכשוויים מלמדים שאוכלוסיית העולם עומדת להתחיל להצטמק, לראשונה מאז המוות השחור של המאה ה־14.
לפני כמה שבועות שיבחתי כאן את הסבתות הצדיקות של נכדינו, שמסייעות לנו לגדל ילדים רבים. קיבלתי הרבה תגובות מסבתות מרוצות ומהורים צעירים המודים להן, אבל גם כמה נזיפות, על שהתבטאתי בסגנון שעולה ממנו חיבה למשפחות גדולות. צפוף מדי בישראל היום, כך טענו הנוזפים, ואנחנו צריכים הרבה פחות ילדים. יש כלי תקשורת ישראלים שמנהלים בשנים האחרונות קמפיין אובססיבי כנגד נס הילודה היהודית במדינתנו. התגובות שקיבלתי לימדו אותי שבחוגים מסוימים התעמולה הזו משפיעה. את הטור הזה אקדיש לשאלה למה מדובר בטעות.
קודם כול, צריך לזכור שהטענות בדבר התפוצצות אוכלוסין קרובה אינן חדשות. העלה אותן לראשונה תומאס מלתוס בסוף המאה ה־18. מלתוס חישב באופן מתמטי שכמות האוכלוסייה גדלה מהר הרבה יותר מכמות המזון, והתוצאה עומדת להיות רעב המוני. מסקנותיו הרציונליות עוררו בהלה המונית, לפני שהוכחו כשגויות לחלוטין. מלתוס לא התחשב בהתקדמות הטכנולוגיה, שלאורך המאות האחרונות הקדימה תמיד בכמה צעדים את גודל האוכלוסייה. כך, לדוגמה, הגאון האמריקני הנשכח נורמן בורלוג המציא באמצע המאה ה־20 זן חדש של חיטה, המניב יבול הרבה יותר גדול ועמיד למחלות רבות. יש המעריכים שבורלוג הציל מרעב מיליארד בני אדם. אין סיבה להניח שהטכנולוגיה לא תמצא פתרונות מניחים את הדעת לצפיפות העתידית של האוכלוסייה בישראל, למשל: לבעיית העומס בתחבורה. רכבת תחתית תהיה התחלה טובה, ובשבילה לא צריך להמציא כלום.
על כך יש להוסיף, שמשונה בעיניי לעורר תבהלה מפיצוץ אוכלוסין בישראל, בזמן שהמגמה העולמית הפוכה לגמרי. בינתיים העלייה בתוחלת החיים בכל העולם מחפה על הצטמצמות הילודה, אך בעוד כמה עשורים אוכלוסיית העולם תתחיל כנראה לקטון בקצב מהיר. בינתיים היא כבר מזדקנת מאוד, מה שעלול להביא לקריסת מערכות הבריאות והרווחה בעולם המערבי. פחות ופחות צעירים עובדים צריכים לכלכל יותר ויותר פנסיונרים, וזה לא יחזיק מעמד לנצח.
למה זה קשור אלינו? נאמר שמישהו יאתר פינה קטנה בעולם שבה נפלט פחות מדי פחמן לאטמוספירה. האם הגיוני לעורר על כך קול זעקה? הרי הבעיה בעולם כולו היא עודף פחמן, ולא נורא אם בפינה אחת יהיה קצת פחות. לענייננו, אפילו אם אני טועה לגמרי, אפילו אם הטכנולוגיה לא תוכל להתמודד עם קצב הילודה בישראל, אפילו אז – במקרה הגרוע ביותר – התוצאה היחידה תהיה הגירה של חלק מהישראלים לאירופה ולאמריקה, הצמאות לצעירים. זה יהיה מצער מאוד, אך זו לא תהיה שואה. במקום הקריאה חסרת האחריות לא להוליד עוד ילדים יהודים, עדיף לקחת את הסיכון הזעיר שיום אחד צאצאיהם ייאלצו בצער להעתיק את מגוריהם לארץ אחרת. וממש לא נראה לי שזה הכיוון.
למה לא? כי הניסיון מלמד שככל שהאוכלוסייה הישראלית גדלה, כך טוב יותר כאן. הכלכלן צ'ארלס ג'ונס הראה שמדינות מזדקנות סובלות מדעיכה בצמיחה הכלכלית. יזם ההייטק הישראלי מייקל אייזנברג טען שהתסיסה החדשנית בהייטק הישראלי קשורה כבר היום בעובדה שהחברה הישראלית היא חברה צעירה, שבה הרבה מוחות צעירים ויצירתיים. מפתיע שאותם עיתונאים שמקוננים על העלייה הדמוגרפית של החרדים בישראל מנסים לשכנע את קוראיהם – שבהחלט אינם חרדים – להוליד פחות ילדים. תלדו בשמחה כמה ילדים שאתם אוהבים, ובעזרת ה' נמצא את הדרך לחיות כאן כולנו יחד. יש בישראל עוד הרבה מרחבים שאפשר ליישב בנגב ובשומרון. ואם בכל זאת חוששים מעודף אוכלוסייה, תמיד אפשר לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות, שמושך לכאן בכל שנה אלפי מהגרים שאינם יהודים.
ההחלטה ללדת ילד היא תמיד בחירה פרטית של איש ואישה, וכך היא צריכה להיות. אך ברור שצירוף כל ההעדפות האישיות הללו מכונן בסופו של דבר את דמותה של החברה כולה. אף אחד לא יודע לכוונן בדיוק את הסקלה הממוצעת למספר הילדים הרצוי לפי חישוביו. הבחירה הציבורית היא בין חברה שאוהבת ילדים לחברה שאינה אוהבת אותם. כמה טוב שהיהודים בישראל בחרו באהבה. חברה שאוהבת ילדים היא חברה אופטימית, שמאמינה בעתיד. בזמן שהעולם שוקע לסתיו דמוגרפי מייאש, כדאי לראות את הטוב שבחברה הישראלית, שבוחרת בחיים.
לתגובות: motzash.navon@gmail.com
