במשך דקות ארוכות עצר העולם השבוע את נשימתו, כאשר בשעות הערב המאוחרות של יום שלישי נחת על אדמת פולין טיל שיוט תוצרת רוסיה. הטיל נפל במהלך מתקפת טילים רוסית שכיסתה את כל שטחה של אוקראינה. זו היתה אחת ממתקפות הטילים הקשות ביותר מאז פרוץ המלחמה. יותר ממאה טילים שוגרו בתוך זמן קצר.
האמת, זו לא הייתה הפתעה. יומיים אחרי ביקורו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בחרסון המשוחררת, זה היה צפוי לחלוטין. חרפת הנסיגה שהקרמלין נאלץ לשאת, חודש בלבד אחרי שסיפח רשמית את חרסון ואת הרפובליקות של דונייצק ולוהנסק כשטח רוסי, הייתה קצת יותר מדי בעבור הצמרת הרוסית. מה גם שיום קודם לכן נערכה פגישה חשאית באנקרה בין ראש שירות הביון הנגדי הרוסי סרגיי נרישקין ובין ראש ה־CIA ויליאם ברנס. בתחילה הרוסים כלל לא היו מעוניינים להודות בעצם קיומו של המפגש. בהמשך נאלצו לבלוע צפרדע גדולה עוד יותר כאשר הבית הלבן שיגר מסר ולפיו "המפגש נועד להעביר לקרמלין מסר בדבר ההשלכות של שימוש בנשק גרעיני על ידי רוסיה. ברנס לא מנהל משא ומתן משום סוג, גם לא לגבי הסדרה של המלחמה באוקראינה".
הדקות הראשונות לאחר נפילת הטיל בשטח פולין היו מתוחות במיוחד. מן הצד הרוסי, שתיקה. מן הצד האוקראיני – תגובה מהמותן ולפיה הטיל נורה משטח בשליטה רוסית. זלנסקי היה חד־משמעי. "מלכתחילה אמרנו כי פעולותיה של רוסיה יזלגו אל מעבר לשטח אוקראינה. אנחנו עומדים לצד פולין ותמיד נעמוד לצידם". הרוסים טענו כי מדובר בפרובוקציה אוקראינית. מתקפת הטילים, נאמר, כוונה למרחק של 35 קילומטר מגבול אוקראינה־פולין.
את החורף הקרוב יבלו הרוסים במתקפות טילים על אוקראינה, בלי לסכן כוחות בשטח. בניגוד למחסור ברחפנים – טילים יש לרוסים בשפע, ובקרמלין מבינים שזה הזמן להשתמש בהם
בניגוד לזלנסקי, הן בפולין והן במטה נאט"ו בבריסל לא הזדרזו להאשים את הרוסים. לא הפעם. ההערכה הייתה כי אכן מדובר בטיל מסוג S300 מתוצרת רוסית, אך כזה שנמצא במלאים של הצבא האוקראיני. אחת ההערכות הראשוניות הייתה כי מדובר בכלל בשאריות של מנוע טיל רוסי שנפל בשטח פולין, בעקבות יירוט הטיל בידי כוחות ההגנה האווירית האוקראינית. יתרה מכך, ההשלכות של האשמת הרוסים בירי היו ברורות עד כאב: הסלמה רבתי. חריגת המלחמה מגבולות אוקראינה תביא להפעלת סעיף 5 הידוע של ברית נאט"ו, שלפיו התקפה על אחת ממדינות הברית כמוה כהתקפה על הברית כולה. אין פלא אפוא שהתגובה שהגיעה מפולין וממטה נאט"ו הייתה שקולה מאוד.
בתגובה לירי הודיע ראש ממשלת פולין על הגברת הכוננות הצבאית, ומדינות נאט"ו התייצבו בזו אחר זו לצידה של פולין והודיעו כי יגנו עליה. בשלב ראשון הודיע ראש ממשלת פולין מתיאוש מורבייצקי כי ממשלתו שוקלת להפעיל את סעיף 4 של נאט"ו, ולכנס את המדינות החברות בברית להתייעצות ביטחונית.
בשעה שכל זה קרה, ראשי מדינות ה־G20 עדיין ישנו שנת ישרים בסוויטות המפוארות שהקצו להם המארחים בגן העדן של האי באלי. אבל מהר מאוד החלו לעוף משני צידי האוקיינוס הערכות ומסרים, שעיקרם: בואו לא נמהר להסיק מסקנות. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שמתחילת המלחמה באוקראינה עושה מאמצים כבירים לשמור את המלחמה בגבולות המדינה, היה האיש שהוציא את האוויר מהבלון. "לא סביר שהרקטה שפגעה בעיירה בפולין נורתה משטח רוסיה", אמר ביידן, אף שלא שלל לחלוטין את האפשרות שהיא נורתה בידי כוחות רוסיים בשטח אוקראינה. בכל מקרה הוא נותר נאמן להצהרתו בחודש שעבר: "נגן על כל סנטימטר מאדמת נאט"ו, אז מר פוטין, שלא יהיו לך אי הבנות". בהודעה המשותפת של מנהיגי ה־G20 הם הביעו "צער עמוק על התוקפנות הרוסית כלפי אוקראינה", ואילו הסינים קראו לכולם "פשוט להירגע".
שעות ארוכות של אי ודאות איימו השבוע לגרום לברית נאט"ו להכריז על סעיף 5, עד שהגיע ביידן וחתך. לא סביר, קבע הנשיא, וסגר את הפינה. לפי שעה, התחושה היא שהפעם זה הצליח. נכון ששני איכרים פולנים נהרגו ומתקן לייבוש גרעיני תבואה עלה באש, אך זו הייתה זליגה בלתי מתוכננת של שום צד. אבל לומר שהמלחמה לא זלגה אל מחוץ לגבולות אוקראינה, זו תהיה טמינת הראש בחול. למתקפת הטילים הרוסית השבוע היו לפחות שתי תוצאות אקס־טריטוריאליות: רשת החשמל של מולדובה השכנה הושבתה כמעט כליל, וגם הזרמת הנפט בצינור מרוסיה דרך אוקראינה להונגריה נפסקה.
אם למדנו משהו מהמתקפה הרוסית השבוע על אוקראינה, הרי שזו ההבנה שהמלחמה צפויה להימשך עוד זמן רב. בביקורו בחרסון המשוחררת אמר הנשיא זלנסקי כי אנו עדים כנראה לתחילת סופה של המלחמה. אולי אפשר לומר שזה רק סופה של ההתחלה. הרוסים פגועים אולי מהצורך לסגת מחרסון ומשטחים נרחבים נוספים באוקראינה, אבל הם רחוקים מוויתורים. שר ההגנה הרוסי סרגי שויגו והגנרל סובוריקין, מפקד הכוחות הרוסיים באוקראינה, אומנם נראו השבוע כאילו בלעו חומצה כשנאלצו לדווח על הנסיגה בערוץ הממלכתי הרוסי, אבל ההיגיון הצבאי שלה דווקא ברור לחלוטין.
את החורף הקרוב יבלו הרוסים במתקפות טילים על שטחה של אוקראינה, בלי לסכן כוחות שעלולים להיתקע לוגיסטית בשטחים עצומים, שיהפכו למלכודות מוות בעבורם. את זה הם הבינו כבר בחורף שעבר. ובניגוד למחסור ברחפנים, טילים יש לרוסים בשפע. בקרמלין מבינים שזה הזמן להשתמש בהם, לפני שהמערב יספק לאוקראינה עוד ועוד אמצעים מתקדמים להגנה אווירית. ואם בעת ביקורו בחרסון הציג זלנסקי עשרה תנאים לסיום המלחמה, החל בדרישה לבטיחות גרעינית וכלה בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, נראה שהוא יצטרך לחכות. לא רק לרוסים. כבר עכשיו ברור ששום הסכם לא יוכל להיחתם בלי ערבויות בינלאומיות מתאימות. וכאלה פשוט אין. כזכור, הן עומדות בניגוד גמור לדרישה הרוסית לפני המלחמה להוציא את כוחות נאט”ו מהמדינות הסמוכות לרוסיה. זה כנראה כבר לא יקרה.
