תוצאות הבחירות מבהירות שהממשלה הבאה עלינו לטובה תצטרך לגבש בדחיפות מדיניות ציונית אקטיבית במספר נושאים מרכזיים שכולם תולדה של הגדרת ישראל כמדינה יהודית, מדינת הלאום היהודי. המסר של הציבור הלאומי הוא חד וברור:
- חיזוק הזהות היהודית של אזרחי המדינה כולל מערכת החינוך הממלכתית.
- התמודדות עם האיום המוסלמי המאיים על עצם קיום המדינה מבפנים ומבחוץ, ומציב מולנו את סכנת המלחמה הרב זירתית.
- החזרת המשילות בשני צידי הקו הירוק.
לצורך משימות אלו, נחוץ קודם כל בדק בית יסודי במערכת אכיפת החוק הישראלית כדי לשחרר את הדמוקרטיה הישראלית מלפיתתה של זו.
עיון בתוצאות סבב הבחירות האחרון מעלה כמה נקודות שראויות לתשומת לב. אזכיר אותן כאן בראשי פרקים:
- אין ציונות בלי יהדות. תש כוחו של ה"יהודי החדש".
- אפשר לרמות את הציבור הבריא פעם אחת אך לא פעמיים: סער, בנט, שקד, אינם רלבנטיים. לשקר אין רגליים ואמת מארץ תצמח.
- הון עתק הושקע בתקשורת מחרפת ומגדפת נגד החרדים, נגד נתניהו, נגד המדינה היהודית ונגד מפלגת הציונות הדתית ולא הצליחו לשנות את המאזן, נתניהו שמר על כוחו, קיבל הצבעת אמון מהציבור. אילו הייתה לנו תקשורת מדווחת ולא תקשורת משווקת אג'נדה חד צדדית ומערכת משפט טהורה, היינו ללא ספק זוכים להכרעה הרבה יותר חותכת.
- דמוניזציה היא בומרנג. הפכתם את בן גביר לדמון והציבור בחר בו, ניסיתם לשכנע שנתניהו מסוכן ומושחת ועודדתם את ציבור תומכיו להגביר תמיכה.
- במוצאי יום הבחירות נחרד השמאל חרדה גדולה. הנה השטן הקטן בן גביר והשטן הגדול נתניהו יהיו יחד בממשלה ואנחנו נסבול. האם שכחתם שהם שטן רק בדמיונכם ובאי אמירת האמת שלכם? בערבית יש פתגם ידוע: "השקרן צריך זיכרון טוב" וד"ל.
- יש תקשורת אלטרנטיבית רבת השפעה שתלך ותגבר על התקשורת הממוסדת ששלטה בשוק הדעות עד כה. אולם, בעשור שבו הוכשרה הקרקע להכרעה הנוכחית לתקשורת המסחרית והציבורית היה עדיין כח רב בעיצוב התודעה של האזרחים. בדומה לכל מערכת מבוססת מידע, שליטה במידע מאפשרת ייצור מפלצות. בכך דומה "הנדסת התודעה" להנדסה הגנטית.
- שתי מפלגות ותיקות נמחקו למעשה. הבית היהודי. ומפלגת העבודה. התהליך הגדול מתקדם: מחד, המעבר למסורתיות, והעצמאות התודעתית והפוליטית של דור הביניים והדור הצעיר של הסרוגים הביאו לקיבוע נציגות חדשה. ה"ט" החליף סופית את ה"ב". מאידך, ציבור גדול שבעבר תמך במפלגת העבודה הציונית, נדד למפלגת "יש עתיד" שטשטשה לחלוטין את המחויבות שלה לקיום הציוני הריבוני. מרצ והעבודה למעשה נעלמו. כלומר הפוסט ציונות לא מקבלת תמיכה.
- ההצבעה הייתה הצבעת אי אמון במערכת אכיפת החוק: מתנהל משפט שהציבור יודע שהוא משפט ראווה פוליטי. תוצאת המשפט עד כה היא הגברת האמון בנתניהו ושחיקת האמון במערכת אכיפת החוק עד דק. נוצרה תמיכה ציבורית חזקה ברפורמה מרחיקת לכת במערכת אכיפת החוק.
- חובה על הפוליטיקאים לשמור קשר עם הציבור, לתת תשומת לב לשאלות היסוד של הקיום הלאומי בריבונות מוגנת היטב. הציבור לא מסתפק בלחם ושעשועים וסיסמאות פרי עבודתם של קופירייטרים מקצועיים. פוליטיקאי שלא יעבוד קשה לממש את הבטחותיו לא ישרוד את המעבר לכנסת הבאה.
- השמאל הצליח לרדד את השיח הפוליטי ולשמור אותו במישור השנאה הלא מנומקת, היריבות האישית, הדמוניזציה של דמויות מפתח והימנעות מדיון רציני בשאלות הקיומיות. גם האקדמיה ובעיקר העיתונות הנפוצה תרמו לרדידות זו. בן גביר שהיה מטרה לחיצי הדמוניזציה ודיבר בבירור על בעיית הבטחון האישי זכה לתמיכה חוצת גבולות.
- תגובות לתוצאות הסבב החמישי בנוסח "אני עוזב את הארץ" הן הצהרות אי אמון בציונות, אמירה שהמפעל הציוני מתקיים על תנאי, והוא בית כל זמן שיספק פלטפורמה נוחה לפרנסה וחיים טובים. הוא אינו ערך אלא צורך. השערים פתוחים והתחבורה הבינלאומית פועלת כסדרה.
מומלץ לכל הפוליטיקאים להפנים לקחים אלה ונוספים שלא פרטנו כאן. מומלץ עוד יותר לממשלה החדשה לפעול בנחרצות, בלי דחיות, בכל חמשת הסעיפים שלמעלה. הציבור נחלץ ונתן אמון הוא מצפה לפעולה בלי היסוסים.
בדור השלישי של המפעל הציוני אנו מקבלים בסבב בחירות זה אישור נוסף לכך שהמפעל הציוני הוא אורגניזם חי. אחת מסימני החיים היא היכולת לשמור במלואם את הייעוד הלאומי, את המסורת ואת הזהות היהודית במעברים מדור לדור. מי שמכבד את הטקסט המכונן שבגרעינו, את הDNA שלו, יכול לצמוח ולהתקדם לדורי דורות.
