יום שישי, מרץ 21, 2025 | כ״א באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

שירה שאטו אסולין

סמנכ״לית בכירה מנהל והון אנושי בזרוע העבודה

לא ליוצאי אתיופיה בלבד: חג הסיגד הוא הזדמנות לאחדות בכל החברה הישראלית

חג הסיגד, שבמקור חגגו החוזרים מגלות בבל ושימרו עד היום היהודים באתיופיה, יכול להוות תשתית לכמיהה לחברה טובה יותר המחפשת את המאחד ומגבש

המילה כמיהה כמעט ונעלמה מעולמנו המהיר שבו הכל מושג כאן ועכשיו. לכמיהה תפקיד חשוב  בבניית תמונת העתיד שלנו והיא זו שמאפשרת לנו לגייס את הכוחות להגשימו.

דווקא בימים סוערים אלו בשוך קרבות הבחירות נדרשת עצירה להתבוננות פנימה ומחשבה על החברה והעתיד שאנו מייחלים וכמהים לו. אנחנו צריכים להרים את הדגל ולדרוש מנבחרי הציבור לאפשר לנו לבנות ולגשר על הפערים שנפערו בנו ולהוביל את החברה הישראלית לחיפוש אחר המכנה המשותף הרחב שיכול לקרב בינינו, בכדי שהבית הזה ששייך לכולנו יהיה מקום טוב יותר עבורנו ועבור ילדינו.

חג הסיגד יכול להוות תשתית לכמיהה לחברה טובה יותר המחפשת את המאחד ומגבש. מקורו של החג בימי עזרא ונחמיה לאחר שיבת ציון ומטרתו חיזוקם הרוחני והדתי של השבים מגלות בבל לצד בניית קהילה בציון. עזרא ונחמיה מבינים את החשיבות שבמציאת תחליף משמעותי לגעגוע וכמיהה שחשו השבים מבבל וקבעו את המועד הזה כיום לחיזוק רוחני וקהילתי של השבים מבבל. אבותיי ואמותיי המשיכו לחגוג חג זה עם גלותם לאתיופיה ולמעשה חג זה הוא הגורם העיקרי שליכד וחיזק את קהילת "ביתא ישראל" באתיופיה יחד עם הכמיהה לירוסלם.

בכ"ט בחשוון, 50 ימים ממחרת יום כיפור, חוגגים יהודי אתיופיה את החג. המשתתפים נהגו לעלות להר גבוה המסמל את מעמד הר סיני וחידוש הברית, העלייה להר הייתה בצום ועל ראש ההר נהגו לקרוא לקהל הרב פרקים מהתורה המתארים את מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות  ופרקים מספר נחמיה המציינים את מנהגי היום. היה זה יום שביטא יותר מכל את ההיבט הקהילתי. בתום התפילות והתחינות והבקשה "שנה הבאה בירושלים הבנויה" החל החלק השני של היום שהינו סעודה משותפת של בני הקהילה. הסעודה המשותפת אפשרה לגשר על מחלוקות, לתת סיוע לנזקקים ולחזק מבחינה רוחנית ודתית את המשתתפים. ליום זה הייתה חשיבות רבה לחיזוק הלכידות הקהילתית והדתית של יהודי אתיופיה.

שימור הזהות היהודית והקהילתית של יהודי אתיופיה התאפשרה הודות לריטואל הקבוע שבחג הסיגד, שחייב את כל חברי הקהילה להתאסף כל שנה ולהצהיר על היותם חלק מהקהילה לצד הסיוע לרווחת הקהילה בסיוע לנזקקים, בגישור ויישוב מחלוקות בהתכנסות יחד כדי לדון באתגרים העומדים בפני הקהילה. כל אלו בנו את החוסן להתמודד עם אתגרי היומיום בתום החג.

במסורות שהבאנו מבית אבא ואמא חשוב שלצד הפולקלור, הנוסטלגיה האוכל והמלבוש נעמיק ונלמד מהם הערכים שמייצגים החגים הללו ולאילו אתגרים ניסו לתת מענה, העמקה הזו תעשיר את חיינו בערכים רוחניים וערכיים שיסייעו לנו להתמודד עם האתגרים ניצבים בפנינו.

לאחר שנתיים וחצי בהן חווינו 5 מערכות בחירות סוערות, קורונה, אנו חייבים להציע אלטרנטיבה למציאות הקיימת ולהחליף את הפילוג, השנאה, הריחוק בכמיהה למשותף, למאחד לבונה. בואו נלמד מחג הסגד כיצד בונים קהילה ואיך יוצרים יחד כמיהה לעתיד טוב יותר.

 

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.