אני מחשיבה את עצמי לאדם מאוד ממושמע. אפשר אפילו לומר – על אף מגוריי במקום בלתי מוסדר – שאני די ממלכתית. בעיקר בענייני יהדות והלכה. זה הושרש אצלי מגיל צעיר. אצל הוריי תמיד היה ברור שיש רבנים שאותם שואלים ומהם מקבלים. שיש גדולי דור, גדולי תורה ושיש להוקיר ולכבד תלמידי חכמים.
גדלתי על דברי תורה ושיעורי הלכה מרבנים רבים. לאבי היו קלטות שלמות של שיעורים במכונית: פרשת שבוע, אמונה, דברי חיזוק ושיחות מוסר, מהן מהם הוא היה מצטט ומדקלם בעונג גדול בסעודות השבת. ספרים רבים מעטרים את ביתם של הוריי, רובם המוחלט ספרי קודש שנכתבו על ידי רבנים מהדורות האחרונים, כאלה שניתן עדיין להגיע אליהם ולקבל מהם ברכות ותשובות.
גם לאחר שבגרתי, ראיתי את הדמות הרבנית כמקור הברכה, מקור השפע ומקור התשובות לשאלות מסובכות וקשוחות. לא פעם שאלתי והתייעצתי עם רבנים בנושאים רבים, אני קוראת באדיקות שו“תים ופעילה מאוד באתרי “חברים מקשיבים“ ושאר מקורות מידע תורניים בהם רבנים שונים ומגוונים נותנים את דעתם גם על ענייני יום יום ואורח חיים פשוט.
רזיאל מצדו פחות התחבר לזה.
הוא העדיף לראות בהם, ברבנים הגדולים, את היעד הבא שלו, את המקום אליו הוא שואף להגיע. בכל שנות לימודיו בבתי המדרש השונים הוא קיווה שתיקרה לידו ההזדמנות לתקוף רב גדול בסוגיה הלכתית ולהיכנס אתו בפלפול מעמיק שידגיש את בקיאותו ואת חריצותו בתורה.
מטרתו כמעט בכל נושא אותו למד בכולל, הייתה שיוכל לפסוק הלכה באופן מעשי ולא יצטרך לשאול רב אחר באותו הנושא. פעמים רבות כשהגעתי אליו עם שאלה הלכתית, או כשאדם קרוב אחר עשה כך – הוא העדיף לכוון אותי לספר הנכון בו אמצא בעצמי את התשובה.
לא שהוא לא היה תלמיד, לא שהוא לא העריך וכיבד תלמידי חכמים, בוודאי שכן. עד היום ביתנו גדוש בתמונות רבות של גדולי דור ומורים רוחניים שהוקיר והעריך בחייהם. עד היום יש בידי מקבץ גדול של מכתבים ואף שאלות לרבנים גדולים אליהם הגיע כדי להתברך וכדי לקבל עצות או תשובות אמוניות. אך תמיד, מתוך ראיית הרב כתומך ומורה דרך, ולא בתחושת ביטול מוחלט מולו.
אחרי ההקדמה הארוכה הזו אני מרגישה מחויבת, ברגישות אך בתוקף רב להתייחס לסערת השבועות האחרונים בנוגע לרב גדול ומוכר.
דרושה נגישות
אזהר ואומר שאינני בקיאה בפרשיות השונות, אינני מכירה אף דמות באופן אישי. ועל אף שאני מוקירה ומעריכה את תורתה הגדולה של ישיבתו של הרב, מעולם לא הייתי חלק מבאי בית המדרש שלהם. בכוונה, גם לא נכנסתי לקרוא שום פוסט פייסבוקי לעומק. השתדלתי שלא להיגרר לשיחות רשת בנושא, מתוך כבוד ובעיקר מתוך רצון לשמור על עצמי. בחרתי להתבונן מהצד במתרחש ולהתפלל לבהירות ולצדק בהקדם האפשרי.
יחד עם זאת, אינני יכולה שלא להתקומם לנוכח השתיקה הרועמת והמצלצלת כל כך באוזניים של ההנהגה הרבנית מהמגזר שלי. שתיקה לא הוגנת המשאירה את השטח בבהלה, ריב ומדון ללא מנהיגות אחראית שתדפוק על השולחן באמירה ברורה, דוגמת: “רבותיי, העניין בטיפול, העניין בבדיקה“.
בתור מי ששמה יהבה בנושאים רבים על רבנים מכובדים ומוערכים, אני מרגישה שננטשתי.
מרגישה שאם אעז להביע עמדה כלשהי המראה על תמיכה בצד כזה או אחר, מיד יתקומם הצד השני, יחשוף מולי שיניים וישלח איומים. יזרה חוסר ביטחון ויערער כל מילה שאוציא מפי.
טענה אחת מני רבות שנשמעות כדי לסתור את ההאשמות הקשות כלפי הרב, היא הטענה כי מדובר באדם צדיק וקדוש ואין סיכוי שיחטא בחטא כה חמור. הטענה הזו בעיניי מוזילה, ובעצם מבטלת באופן בוטה וגס את אמונת החכמים שעוד נותרה בנו. שהרי אם אותם הרבנים חפים משאלות ותמיהות, הרי שקשה עד כדי בלתי אפשרי לתת בהם אמון.
אדם היודע שתחתיו נמצא קהל הנושא אליו עיניים ומחכה למוצא פיו, מן הראוי שישמח בכל עת בה יבין שהוא נמצא תחת עין פקוחה. מן הראוי שאף יבקש שינהגו בו במשפט צדק ויושר כפי שהיו נוהגים כלפי כל מי שטענות כאלה נשמעו כלפיו. מן הראוי שישבור שתיקה וימצא את האופן הנכון להתייחס ולו במעט לסוגיה, מתוך כבוד ומתוך רצינות כלפי המוטח בו.
מן הראוי שידרוש שתלמידיו ששמעו את הטענות עליו יפנו לטוענים ויבררו עד כמה שניתן מה מקורן ומה טיבן, וימנע מהם מלהשתלח בבוטות רבה כל כך כלפי כל מי שמעז לפצות פה ולבקש מעט הבנה.
עצם הפיכתו של רב גדול ככל שיהיה לנגיש גם בענייני צדק ומשפט, בעיניי רק מאפשרת לתת בו יותר אמון, להעריך ואף להעריץ אותו. והמסר הגדול לא פחות שנוכל להרוויח, הוא הדוגמה האישית בה נוהג הרב המוכן להתעמת גם עם טענות קשות כלפיו מבלי לחשוש לשמו הטוב.
כתלמידה המבקשת להיות מונהגת על ידי תלמידי חכמים יראי שמים, אוהבי השם ואנשי אמת אני מרגישה, כמו בכל פעם בה סיפור כזה עולה שאט אט האמון שלי יורד. יצר החשדנות מטפס בהתמדה ומפורר בחוסר אבחנה כל ערך קדוש ויקר לי.
אנחנו נלחמים כל כך חזק על שמירה על ערכי היהדות. מנסים להגיע ללבבות, לקרב את הקרובים והרחוקים ולהשאיר את העם הזה מחובר לשורש שלו ומאוחד סביב תורתו. לצערי, התנהלות הרבנים בפרשיות כאלה, גם אם יש הסבר אישי מאחוריה, מייצרת תנועה הפוכה לחלוטין. ואני תפילה כי ריבונו של עולם יאיר את עיניהם, והאמת והצדק יחקרו עד תום בהקדם האפשרי.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
