הגענו לזמן בשנה שהימים הולכים ומתקצרים וגם שעות האור ביממה. בהתאמה, גם בנפש ובחווית החיים זה זמן שלרוב נפגוש תכנים 'חשוכים' יותר. תכני 'חושך' הם תכנים של פחד, שליליות, תחושות לא נעימות, מחשבות שמורידות. לעומתם תכני 'אור' הם תכנים של חיוביות, שמחה, מחשבות מעלות ומשמחות וחוויות נעימות.
באופן טבעי, אנחנו משתדלות להימנע ככל יכולתנו ממפגש עם 'החושך' שקיים בחיים ובתוכנו, ותמיד שואפות להתחבר ל'אור'. והנה בא הזמן הזה בשנה שאומר – החושך הוא חלק מהמציאות, לא תוכלו לברוח ממנו. כשם שבאופן מאוזן חצי מהיממה היא חשוכה כך גם בחיים עצמם. החיים מפגישים אותנו לא פעם עם רגעים ותכנים נפשיים לא נעימים, מורידים, אפלוליים. כדי לחיות את החיים במלואם עלינו להסכים להיפגש גם עם החושך, להתיידד איתו ואפילו להכיר את התנועה בתוכו.
מה זה חושך?
חושך הוא לא שום דבר בפני עצמו. אין לו נוכחות משלו. החושך הוא 'רק' העדר אור. זו אבחנה שחשוב לעשות שכן כל התכנים השליליים שחיברנו אל החושך הם למעשה לא החושך עצמו, אלא מה שהמפגש עם העדר האור מעורר בנו: שליליות, תחושות לא נעימות, פחד מחשבות מורידות וכן הלאה. כל אלו הם תוצאה של העדר אור. כשמדובר בתגובות שלנו זה דבר שנמצא באופן עקרוני בשליטתנו וזה אומר שאנחנו יכולות להתחיל להגיב אחרת.
יש שתי אפשרויות להגיב להעדר אור: האחת, להזדרז ולחפש דרך להדליק אור. והשנייה, להתרגל לחושך. האפשרות הראשונה באה מתוך תלות באור ולכן תמיד תישא איתה אלמנט של חוסר אונים (כמו כל מצב של תלות). היא תשאיר אותנו תמיד מאד ערניות ודרוכות (שלא לומר מתוחות) כדי 'להלחם' בחושך ולהדליק בכל דרך אור. האפשרות השנייה בונה בנו חוסן, יכולת תנועה והסתגלות ללא תלות, ובנוסף מאפשרת לנו לגלות דבר חדש – גם בחושך אפשר לראות, לפעול ולחוש בטחון. הבחירה להכיר את החושך, להתרגל אליו -תפתח בנו רמה גבוהה יותר של בטחון חירות ורוגע.
איך להתיידד עם החושך?
1. להחליט שבפעם הבאה שאת פוגשת חושך בתוכך (תחושת ריק, פחד, ירידה אנרגטית) או מחוצה לך (בדידות, כעס, חוסר וודאות) את לא ממהרת לחפש איפה מדליקים את האור אלא את נשארת במצב הזה ומתרגלת אליו. זה יכול להתחיל מכמה דקות ולהגיע למצב של אפילו כמה ימים או שבועות שחשוך לך ואת בסדר עם זה, התרגלת.
היות וזה שינוי הרגלים ייתכן שבפעמים הראשונות תחושי אי נוחות והרבה מחשבות מתרוצצות (שזו הדרך של התודעה שלנו להגיב במצבי שינוי ואי נחת). בעיניי, הדרך הכי טובה להתמודד עם זה- היא לנשום או כמו שהמורה שלי ליוגה אומרת- 'הנה אני כאן שואפת ונושפת'.
2. אחרי כמה דקות בתוך החושך כבר אפשר להתחיל לראות. כמו בעיניים הפיסיות כך בתבונה הפנימית. זה זמן טוב לקחת דף ועט, לכוון טיימר לחמש דקות ולהתחיל לכתוב מה את רואה בחושך הזה? כשמתרגלים לחושך מתגלים בתוכו דברים שלאו דווקא נראה באור. מדובר בחלקים מאוד עדינים בנפש, כאלה שלא אוהבים להיחשף באור.
3. הנחיה אחרונה – לקרוא את מה שכתבת ולברך על מה שנגלה אלייך עכשיו, להודות על החלקים האלה שנחשפו בפנייך, שהם שם כל הזמן רק 'מאחורי הקלעים'. עכשיו נפגשתם ואפשר לתת להם מקום והכרה ולהתחיל לעבוד איתם.
החושך הוא חלק מהחיים שלנו. איזון והרמוניה מתקיימים כשיש מקום גם לאור וגם לחושך. התיידדות עם החושך בונה חוסן אישי אמיתי. יש מפגשים בחושך שמאפשרים התפתחות משמעותית. ואפילו חנוכה, החג של חודש כסלו, מדבר על אור מסוג אחר. אור של נרות שמייצג את האור הגנוז, שמאפשר לנו להביט בעיניים רכות וחומלות על עצמנו ועל מה שמתקיים באפלה.
