קשה להישאר אדיש נוכח התמונות מחברון: שוב עימות בין לוחמים לאנרכיסטים שבאו במטרה להוציא את הלוחמים משלוותם. חמושים במצלמות ורצון עז לחטוף אגרוף בשידור חי, הם באו שוב לאזור שלא מאפשר ללוחמים מחרב פעולה. שוב הצבא נופל בפח של ארגוני שמאל קיצוני שכל המטרה שלהם היא לגרום לרמטכ"ל אביב כוכבי להתיישב בביתו בשבת ולכתוב אגרת למשרתים. זה ניצחון עצום לאותם אנרכיסטים שמספרים לעולם על ביקורי הזדהות בעוד הביקור שלהם נועד בדיוק למצבים הללו, שלוחמים יאבדו איזון ברגע הנכון מול המצלמות ויפורסם לעולם רק החלק שנוח להם להציג. וצה"ל, כמו צה"ל, חייב למצוא את האיזון בין הנכון לצודק.
כמעט מיותר לציין שאלימות של לוחמים כלפי אזרחים היא פסולה מכל וכל. לכן, נכון היה להשעות את הלוחמים. השאלה היא האם נכון היה להציב אותם שם מלכתחילה.
חייל שמתגייס לגבעתי לא מתגייס כדי להרביץ לשמאלנים. כשהוא עולה לשמירה בחברון הוא נמצא שם כדי לשמור על הסדר ולמנוע טרור. הוא שם כדי להגן על אזרחים ולהיות השכפ"ץ האנושי שלהם. כשהוא עולה על מדים הוא מקבל אימון שמטרתו קודם כל למנוע פגיעה בחיי אדם. אבל האם מלמדים את החייל מה לעשות כשמגיעים אנרכיסטים לצורך עימות מצולם? לא מלמדים כלום. אומרים להם לא להיגרר, מסבירים להם את משקל המצלמות והתהודה, מזכירים להם שהם מייצגים שם את הצבא ואת המדינה ואת המשפחות שלהם אבל שוכחים לתת להם דבר אחד בסיסי: ארגז כלים מעשי להתמודדות עם הסיטואציה הזו.
את המשימה הזו לא צריכים לבצע לוחמים מגבעתי, גולני, נח"ל או כל חטיבה אחרת. זו לא משימה של לוחמים, זו משימת שיטור לכל דבר. אם היה שם כוח מג"ב במקום גבעתי, הוא היה יודע להתמודד עם מצב כזה טוב יותר מסיבה פשוטה: לוחם מג"ב הוא גם שוטר בהכשרתו. הוא יודע איך לבצע מעצר ויש לו סמכות שאין ללוחם חי"ר. אז נכון שצריך לגנות ולהוקיע אלימות, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שסיפורים כאלה לא ייפסקו עד שמשהו ייקח אחריות ויוציא את המשימה הזו מהידיים של הלוחמים.