הדיווח שהתפרסם אתמול (א') לפיו התובעת הראשית במשפט נתניהו, עו"ד ליאת בן ארי, שקלה לפרוש מתפקידה, מפתיע אמנם, אך אינו דרמטי מאוד. על פי דיווחו של עמיתנו אבישי גרינצייג ב"גלובס" התייעצה בן ארי עם כמה מעמיתיה באשר לאפשרות של פרישה מהתפקיד, בין היתר לנוכח המתקפות הקשות שהיו עליה באופן אישי, אך החליטה לבסוף להמשיך בתפקידה.
אולם, גם אם בן ארי הייתה מחליטה לפרוש, ההשפעה של המהלך על התנהלות משפט נתניהו הייתה קטנה מאוד. מי שמנהל את התביעה בשטח, ונלחם בשוחות, הם פרקליטים משמעותיים מאוד בפרקליטות מיסוי וכלכלה. את תיק 4000 הסבוך מנהלת עו"ד יהודית תירוש ואת תיק 1000 מוביל עו"ד ד"ר אלוו גילדין. שניהם ותיקים, מוערכים ויודעים היטב את עבודתם. פרישה של בן ארי, אם אכן הייתה מתרחשת, הייתה גורמת לפרקליטות בעיקר מכה מורלית. ביומיום של המשפט, ואף בניהול האסטרטגיה שלו, היה משתנה מעט מאוד.
ועם זאת ניתן בהחלט לתהות האם הרהורי הפרישה המדוברים, שכלל לא הוכחשו על ידי בן ארי וסביבתה, נובעים רק מהקושי לנוכח המתקפות הציבוריות. אכן, בן ארי עמדה במהלך השנתיים האחרונות במוקד של מסע מתקפות והכפשות מאוד לא נעים. חלק גדול מהאש הציבורית שהצית כתב האישון נגד נתניהו הופנה לעברה באופן אישי. בן ארי ספגה באופן אישי מאוד חלק ניכר מהתסכול של אוהדי נתניהו, המשוכנעים שכתב האישום נגדו הוגש באופן בעייתי, וללא נקיון כפיים. כחלק מהמתקפה מצאו את עצמם גם כמה מבני משפחתה של בן ארי תחת זכוכית מגדלת ציבורית באופן שבהחלט עשוי לגרום גם לפרקליטה בכירה להרהר בפרישה. אך לצד זאת יתכן שגם מה שקורה בין כותלי אולם 315 של בית המשפט המחוזי בירושלים משפיע על בן ארי, ולא רק מה שמתרחש מחוץ להם.
משפט נתניהו מתנהל באינטנסיביות כבר חודשים ארוכים, והתמונה המצטיירת במהלכו מורכבת. נטל ההוכחה של האישומים נגד נתניהו איננו קל, ובשורה לא קטנה של נקודות הסנגוריה הצליחה לסדוק את הסיפור הפשוט לכאורה שמספר כתב האישום. ניקח את תיק 4000 כמשל. התיק הזה היה בנוי במידה רבה על "שיחת הנחיה" שהתקיימה בין נתניהו לשלמה פילבר בנוגע לענייניו של שאול אלוביץ'. אולם, במהלך עדותו התברר שהשיחה כמעט בוודאות לא התקיימה בטווח הזמנים שבו היא מופיעה בכתב האישום וספק רב אם התקיימה בכלל.
יתרה מזאת, הנתונים שהוצגו רק בשבוע שעבר בבית המשפט מעוררים ספק משמעותי בהנחה הכאילו מובנת מאליה שחברות קבוצת אלוביץ', ובראשן בזק, קיבלו יחס מועדף מפילבר. וזוהי רק דוגמה אחת. סדקים דומים, גם אם לא דרמטיים בדיוק באותה המידה נוצרו גם בסיפורו של תיק 1000. כל זה כמובן לא אומר שתיקי נתניהו "קרסו", כפי שהיו מי שהזדרזו להכריז. ממש לא. אך גם הגישה ההפוכה רחוקה מהאמת, ובהחלט ניתן לתהות האם לכל הקשיים הללו, ולהבנה שתוצאת המשפט רחוקה מלהיות מובטחת, אין חלק בהרהורי הפרישה של התובעת שלפחות על פי הדיווחים בעבר האמינה בתיקים בכל מאודה.
