תשמעו סיפור יפה, לשיזינג אשתי ולי יש מנהג נחמד, שבכל ראש חודש אנחנו משתדלים לקבוע לעצמנו איזה דייט קטן, כדי להזכיר לעצמנו שאנחנו אוהבים, ושאנחנו לא רק אמא ואבא, ובראש החודש האחרון, שהיה ביום חמישי שעבר, שיזינג אמרה לי שהיא מארגנת לי הפתעה קטנה, ושאני אשמור את הערב הזה פנוי, ואני שמחתי מאוד, כי אני אוהב הפתעות, וחשבתי לעצמי, שבטח היא הזמינה לנו מקום לאיזו מסעדה טעימה או משהו כזה. וביום חמישי בבוקר, בשעה עשר בערך, שיזינג שלחה לי הודעה, שומע רגע, יש לי חדשות, ואני כתבתי, נו, ושיזינג כתבה, זה חדשות לגבי הדייט שלנו הערב, ואני כתבתי לה אוקיי, ושיזינג כתבה לי, אז בגדול יש לנו טיסה מחר בצהריים, וצריך הערב לארוז, ואני כתבתי לה, מההההההההההההההה, ושיזינג כתבה, זה כבר מלפני שבועיים מתוכנן, ואני כתבתי לה, לאן טסיםםםםם, ושיזינג כתבה, למילאנו! וככה יצא שטסנו ביחד למילאנו! לארבעה ימים מתוקים ויפים, שחר חברתנו האהובה שמרה לנו על הילדים בשבת, ואמא שלי שמרה על הילדים ביום ראשון, וההורים של שיזינג שמרו עליהם ביום שני! איזה פרויקט אתם קולטים! והכול בשביל שנוכל להיות רגע, ביחד, לבד.
אייי אייי אייי! מילאנו היתה יפה וקרה ומרגשת וטעימה ושמחה ופשוטה ומיוחדת, הרחובות היו מלאים באנשים יפים, והתעלות היו מלאות במים צלולים, והמסיבות היו מלאות באנשים שאוהבים לרקוד, והכול היה יקר מאוד, אבל לא יקר כמו בארץ, חחחחח איך זה קרה לנו, שהחו"ל היקר יוצא פחות יקר מישראל.
והיה לנו בטיול רגע אחד, מתוק, מזהיר, בלתי נשכח, שאני אשמור לעצמי בלב שלי כל החיים, והרגע הזה היה במין בית מרחץ ענקי ומפנק, שאליו הלכנו, שיזינג שמעה עליו המלצות, והזמינה לנו כרטיסים, ואנחנו נכנסנו בשעריו, וקיבלנו חלוקים, והסתובבנו במשך שעות! בבריכות מחוממות, ובסאונות יבשות ולחות, ובכל מיני חדרים כאלה משונים ונפלאים, שאפשר לשבת בהם ולהירגע קצת, והכול היה כמו חלום, קשה להסביר. והיה שם בספא הזה, חדר אחד, מדהים, שהוריד עלינו גשם! זאת הייתה מין בריכה כזאת חמימה ונעימה, בהתחלה ישבתי בה, בנחת, בשלווה, ברוגע, בלי לשים לב שמעליי יש אינספור חורים כאלה קטנים, ופתאום, הרגשתי על הקרחת התחלה של טפטוף קטן, מהתקרה! והטפטוף יצא לו מתוך החורים הקטנטנים האלה, שבכלל לא ראיתי. והטיפות הצליפו בעדינות על המים של הבריכה, ועל כל האנשים שישבו בה, זה היה נחמד, ומתוק, ונעים, ואחרי כמה שניות כאלה, הטיפות פתאום התגברו, והגשם הפך מטפטוף נעים ורגוע, לגשם מטורף! מטורף!!! גשם פרוע כזה, שכשהוא יורד אי אפשר לשמוע כלום, ואי אפשר לראות כלום, והגשם שטף אותי, והמים השפריצו לי על הפנים, מלמעלה, אבל גם מלמטה, כי הטיפות של הבריכה ושל הגשם התערבבו, והכול היה פרוע כזה, ואינטנסיבי, ובזמן שנשטפתי בגשם, הרגשתי בר מזל, לחיות בעולם שיש בו גשם! פתאום הבנתי, ברגע אחד, שאין בעולם הזה דבר מרגש ומופלא יותר מגשם, טיפות, שנופלות מהשמיים, על האדמה, על המים, על הצמחים, על הבתים, על בני האדם! איזה דבר זה גשם אתם קולטים! מים מהשמיים! אייייי אני לא מצליח להסביר את זה. זה היה כל כך מרגש. זה היה כל כך מרגש.
שיז ואני היינו שם חצי שעה בערך, אולי יותר, הגשם המזויף שטף אותנו והציף לנו את הלב עשרות פעמים. וכשיצאנו משם חשבתי לעצמי, שבריכת כלור מחוממת עם מערכת השקיה עילית הצליחה לרגש אותי יותר מכל טפטוף גשם שפגשתי בחיי. מתברר שהייתי צריך את ההזרה הזאת, את החוויה ה"חיצונית", ה"מזויפת" וה"מאולצת" הזאת, כדי להסיר שכבות של אבק מהלב. יש ללאה גולדברג שיר יפהפה ואהוב ומוכר, שמתחיל במילים – "לַמְּדֵנִי, אֱ־לֹהַי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל, עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל, עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם, לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל". אייייי, זה השיעור שלאהל'ה מבקשת ללמוד, זה השיעור שהיא רוצה לקבל מאבינו שבשמיים! היא רוצה להצליח לברך ולהתפלל על עלים, על פירות, על גשם מטפטף! היא רוצה לזכור כמה החיים מדהימים, היא רוצה לחוות את החיים, ולא להיות לידם, והיא צריכה עזרה, היא לא יכולה לעשות את זה לבד, הימים שלה הפכו לה להרגל, והיא צריכה עזרה, היא צריכה עזרה!
איייי ולאהל'ה צודקת, כולנו צריכים עזרה כדי להגיע לחירות כזו של הוויה. כולנו צריכים עזרה, וגם אני צריך עזרה, גם אני צריך שמישהו ישלוף אותי, בהפתעה, מהחיים שלי, ויזכיר לי שמתחת לכל הרעש של המשפחה והקריירה, מסתתר גם בן זוג. גם אני צריך שמישהו יושיב אותי בבריכה מיוחדת, עם חורים בתקרה, ויזכיר לי שאין דבר מופלא יותר מגשם, איייי, גם אני צריך, שמישהו ילמד אותי לברך, להתפלל ולאהוב את החיים האלה, שיש בהם עלים קמלים, ופירות בשלים, וימים שחולפים ועוברים, גם אני צריך שמישהו יבוא אליי וילחש לי, יאירקה, תראה איזה חיים, תראה איזה עולם, תראה איזה פלא, תראה איזה פלא! גם אני צריך שמישהו ירענן אותי, ויחדש אותי, וידליק לי את הנשמה, לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום, לבל יהיה עליי יומי הרגל. שכוייח.
