דו"ח מבקר המדינה בנושא מוגנות חיילות מפני הטרדות מיניות, לפיו אחת מכל ארבע חיילות בשירות חובה במשטרה ובשב"ס חוותה פגיעה מינית במהלך שירותה, חושף תמונת מצב מדאיגה הדורשת התייחסות רצינית ונקיטת פעולות משמעותיות באופן מיידי.
כמי שעומדת בראש עמותת אלומה הדוגלת במתן זכות בחירה לצעירות דתיות לשרת שירות מלא בצה"ל, ופועלת לאפשר להן ללכת בדרכן זו בה בחרו תוך שמירה על אורח החיים והערכים החשובים להן, אני נתקלת לא פעם באמירות המייחסות "פגיעות מיניות" לאופי השירות הצבאי, משל היו הן גזרת גורל, ולא תופעה רווחת שקיימת בכלל המגזרים והחברות, שניתן וחובה להילחם בה.
תופעת ההטרדות המיניות אינה מתחילה או נגמרת במערכת הביטחון, כאמור. למרבה הצער היא קיימת ברחבי החברה כולה. במוסדות החינוך, במקומות העבודה, במרחב הציבורי ולעיתים אף בתוך הבית פנימה. מה שלמדנו יותר מכל מתנועת מי-טו זה שפגיעות מיניות קורות בכל מקום ובכל מגזר.
ועדיין, יש לתת את הדעת בכל הנוגע אל הבנות הדתיות, שאותן אנו מלוות, שבוחרות לשרת שירות משמעותי במסגרות הביטחוניות. מצד אחד, לבנות אלה יתרונות יחסיים – הן בד"כ שמרניות יותר, הן גם מתחנכות על הפרקטיקה שלפיה אין לשהות בחדר לבד עם גבר זר. מצד שני, השמרנות היחסית עלולה להפוך גם לרועץ. חלקן תמימות יותר, ועלולות להתקשות לזהות סימנים מקדימים לסכנה שאורבת לפתחן.
כידוע, בצבא, כאשר נפגע לוחם, מוקם צוות לבדיקת האירוע. הצוות בוחן את האירוע מתחילתו ועד סופו. את מוכנות הכוח, את התרגולת, את התמגנות הכוח ואת הפעולה שלו בשטח שהביאה לפגיעת הלוחם. לאחר התחקיר ישנה הסקת מסקנות ושינוי מתודה ו/או פקודות רלוונטיות. כך למשל, אם הכוח לא התמגן כראוי, יבדקו את הסיבה לכך ויטפלו בה.
כשם שמצופה שגופי הביטחון יעשו כל שאפשר כדי להגן על חיי החיילות והחיילים, השוטרות והשוטרים, הסוהרות והסוהרים, מצופה גם שישמרו ככל האפשר על שלומם של החיילים ביום-יום. הדו"ח שמלמד על כך שאחת מכל ארבע חיילות בשירות חובה במשטרה ובשב"ס חוותה פגיעה מינית במהלך שירותה, מלמד שהצבא כשל לצערי בשמירה על שלומן של החיילות.
עצם ההכרה בבעיה היא הצעד הראשון בדרך לפיתרון. לאחר שצה"ל יאמץ את דו"ח המבקר, עליו להורות כבר בימים הקרובים על הקמת צוות חשיבה מיוחד אשר יחקור ואף יוציא לפועל צעדים ראשונים לצורך הבטחת שלומן של המשרתות בצה"ל, בשב"ס ובמשטרה. הדו"ח הזה מדגיש כי עומדת לפתחנו משימה דחופה וראשונה במעלה, להפוך את המסגרות הללו למקום מכיל ומוגן יותר. טוב יעשה אם בבניית תוכנית מגן בנושא הזה, יילקח בחשבון גם ייחודן של הבנות הדתיות.
