עליית הריבית והאינפלציה, המייקרות את ההלוואות ומגדילות את ההחזר החודשי, יוצרות אצל לווים רבים עומס וקושי לעמוד בהחזרי התשלומים, ולא רק בהלוואות משכנתא. סימנים ראשונים להאטה כלכלית, גידול באבטלה ופגיעה במוסר התשלומים, כבר נראים בשטח.
אולי לא כולם מודעים לכך, אבל לאי־עמידה בתשלומים יש השלכות מעבר להתמודדות מול הבנק. נזכיר כי לפני שלוש שנים וחצי השיק בנק ישראל את מערכת נתוני אשראי – ממשק המכיל את כל הנתונים הנדרשים כדי לקבוע את דירוג האשראי של כל אזרח בישראל ואת רמת הסיכון שלו בנוגע להחזר הלוואות.
מערכת נתוני אשראי כוללת מיליארדי רשומות של מיליוני לקוחות. בכל חודש מקבלת המערכת אלפי פניות מבנקים, חברות אשראי חוץ־בנקאיות וגופים מוסדיים, שמבקשים לקבל חיווי על לקוח שמבקש הלוואה. בהתאם למידע המשתקף ממאגר הנתונים, הלווה מקבל ציון וכן פירוט של התחייבויותיו ומסגרות האשראי שלו. בהתאם, הגוף המלווה בוחן את מתן ההלוואה ואת התמחור שלה – כלומר, הריבית שהוא יגבה מהלקוח.
בבנק ישראל טוענים בתוקף כי המערכת נועדה להיטיב עם הלקוחות. ואמנם, עד הקמתה, לקוח שרצה לקבל הלוואה מבנק מתחרה או מחברת אשראי נאלץ לעיתים לשלם ריבית גבוהה יותר בגלל "תוספת סיכון": מבחינת הגוף המלווה הוא היה לקוח חדש, ללא נתונים מלאים שיספרו למלווה אם הוא לקוח טוב שמחזיר הלוואות בזמן, ואפשר לתת לו ריבית נמוכה יותר. המידע המצומצם שניתן לגופים המלווים התקבל מההוצאה לפועל, מכונס הנכסים הרשמי ועוד, וכלל מטבעו בעיקר מידע שלילי. החידוש הבולט במערכת נתוני האשראי הנוכחית הוא היכולת לקלוט גם מידע חיובי על הלקוח, מכל הגופים הפיננסיים בישראל. כך יכול כל מלווה לבחון כאמור את דירוג האשראי שנקבע במערכת לכל לווה, ובעזרתו לקבוע אם כדאי לתת לו הלוואה ובאיזו ריבית.
* * *
אלא שהמציאות הכלכלית ויוקר המחיה שאנו חווים כעת, עלולים להפוך את המערכת מכלי מסייע לאיום. כל אלו שמתקשים בהחזר ההלוואה ומפגרים בתשלומים, או חורגים ממסגרת האשראי והבנק החזיר להם צ'קים – עלולים להכתים את הרקורד שלהם. הכתם הזה יישאר ועלול להכביד עליהם במשך שלוש שנים – משך הזמן שנבדק על הלקוח ומועבר לנותן האשראי. גם לווים שיצליחו לחזור למסלול ויפרעו את התחייבויותיהם בזמן, יצטרכו כנראה לשאת אותו על גבם ולשלם "תוספת סיכון" המתבטאת בריבית גבוהה יותר. אולי הם גם יתקשו לקבל הלוואות מלכתחילה, בעקבות הפגיעה בדירוג האשראי שלהם.
למרות הקושי שחלק מהלווים מצויים בו כעת, חשוב לשים לב לבעיה הזו ולנסות למצוא פתרונות לפני שהצ'ק חוזר או התשלום החודשי לא נפרע. מומלץ מאוד לעשות מאמץ לפרוע את החובות בזמן, ובמקרה הצורך לפנות לגוף הפיננסי נותן האשראי, לבקש ארכה ולנסות להגיע איתו להסדר מוסכם.
למרות הזהירות הנדרשת, מסתבר שרקורד שלילי עשוי ללוות אתכם גם אם אתם לווים מצטיינים ונחשבים לקוחות טובים. לפני שבועיים פרסם בנק ישראל את דו"ח פניות הציבור של מערכת נתוני אשראי, וממנו עולה כי לא פחות מ־17,700 איש פנו בתלונות וביקשו לתקן מידע על אודותיהם. כרבע מהתלונות נמצאו מוצדקות, כלומר על אותם פונים אכן היה מידע לא נכון שעלול להיחשב כשלילי או לפגוע בניקוד שלהם. בין השאר מדובר בהלוואות שכבר נפרעו אך עדיין היו רשומות כחוב קיים, מידע לא נכון בחשבונות עובר ושב, טעויות בגובה מסגרת האשראי, תיקון בגין המחאות או הוראות קבע שחזרו ולא היו נכונים, ועוד. זוהי מציאות מטרידה, שכן יש להניח שרובנו כלל לא מודעים לקיומו של מידע לא תקין על אודותינו, אם הוא קיים.
כדאי לדעת שכל אזרח רשאי לקבל אחת לשנה דו"ח ריכוז נתונים על עצמו, מאתר האינטרנט של המערכת. מעבר לכך, אם לקחתם הלוואה אפשר גם לבקש מנותן האשראי העתק של הדו"ח שנמסר לו (בהלוואת משכנתא מהבנק, למשל, בדרך כלל נשלח אוטומטית העתק מהדו"ח). מומלץ לעבור ולבחון את הנתונים, ואם מצאתם טעות – לפנות למערכת ולבקש תיקון.
