ח״כ משה גפני ממשיך לדחוק ביועצת המשפטית ובמקבלי ההחלטות לעשות איפה ואיפה ו"להוריד את הריבית" על חלק מהמשכנתאות. למזלנו הוא לא ראש הממשלה, אלא ״רק״ יו״ר ועדת הכספים. ההיסטוריה העכשווית מלמדת שהצעות כאלה אינן רק עוד סעיף בתקציב, עוד תשלום העברה או עוד הצעה פופוליסטית, אלא עלולות לסכן את הכלכלה הישראלית כולה.
זוכרים את ליז טראס, ראש ממשלת בריטניה לרגע? טראס הנהיגה את הממלכה המאוחדת 44 ימים בלבד, משום שהציעה לקצץ מיסים לתקציב שלא היה לו כיסוי, והביאה לכך שהפאונד, המטבע הבריטי, קרס בן לילה. משקיעים ברחו משווקי בריטניה, וקרנות הפנסיה היו פושטות רגל אילולא הזרמה מסיבית של כסף על ידי הבנק המרכזי.
הרכיב הקריטי של כל כלכלה הוא אמון. לוקח עשרות שנים לבנות אמון, ודקה להרוס אותו. משקיעים מהעולם משקיעים בכלכלה משום שהם מאמינים בחוקים, במטבע, ביציבות ובפוליטיקאים המופקדים על הכלכלה שלא ידרדרו אותה. זה כולל גם את יו״ר ועדת הכספים. גם אינפלציה מבריחה משקיעים, שאינם יודעים אם יצליחו להוציא את כספם מהשוק בלי ירידת ערך דרמטית.
האינפלציה נובעת מהדפסת כסף (גם אצלנו) בתקופת הקורונה, וגם מהשפעות בינלאומיות שחלקן אינן בשליטתנו, שהחמירו את יוקר המחיה והעלו את מחירי הדיור. העלאת הריבית נועדה למגר את האינפלציה. גם ריסון תקציבי מדכא אינפלציה. היא נועדה למתן גם את עליית מחירי הדירות, שדוהרים מאז 2008. אז מדוע גפני מעוניין בסובסידיה שתתדלק את שוק הדירות, ולמה לתת הטבה דווקא לאלה שמחזיקים את דירתם הראשונה?
מה שגפני לא מספר הוא שמצביעיו, בהכללה, ממשכנים את חייהם לקנות דירה, כחלק מחבילת הנישואים. מה שמכונה ״סידור מלא״ או ״סידור חלקי״, כולל קניית דירות לזוג חרדי צעיר. ההורים ממשכנים את כל חייהם כדי לקנות דירות לילדים. במצב של ריבית אפסית ומשתנה, זה עבד להם. הם לא לקחו משכנתאות בריבית קבועה (ריבית כזו יקרה יותר לאותו רגע, אבל מגנה מפני העלאת ריבית עתידית) כי אז היה קשה יותר לעמוד בתשלומים החודשיים. היום, עם ריבית משתנה ועולה ועם נטל משכנתאות של לא מעט ילדים, זה יקריס משפחות.
גפני גם לא באמת רוצה שיבנו יותר. כי אם ההיצע מוריד את מחירי הדירות, יהיה קשה יותר למשכן אותן להבא ולקנות עוד דירות. ירידה דרמטית בערך הדירות, במיוחד אם יש משכנתא על כמה דירות, מסכנת את פירעון המשכנתא ואת הנכס. לכן גפני מעדיף ״תשלום ישיר״ או סובסידיה לרוכשי הדירות הללו, עם הורדת ריבית מלאכותית לחלק מהעם. איפה ואיפה ממש. יתרה מזו, תדלוק שוק הדיור יעניש את העניים שנאבקים להשיג את הסכומים הנדרשים לאחוזי ההון העצמי, וירחיק מהם את הדירה. הפתרון היחיד לבעיית הדיור הוא העלאת ההיצע, כפי שעשה מנכ״ל משרד השיכון היוצא אביעד פרידמן.
התורה מזהירה אותנו מאיפה ואיפה, וקושרת זאת להישארותנו בארץ. ״אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ, לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱ־לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ״. ולמה? כי משקלות צודקים, מדדים והוגנות בונים אמון. לעומת זאת, מדיניות של איפה ואיפה הורסת אמון ומפרקת כלכלות וחברות. כשאין אמון ויחס שווה במדדים נוצרת מלחמת מגזרים, ופירוק החברה גורם לגלות.
בעידן המודרני, הצעת סובסידיות בשווקים גדולים ומשחק עם ריביות מכרסמים באמון. ליז טראס גילתה זאת והפכה לראש ממשלת בריטניה עם הקדנציה הכי קצרה בהיסטוריה. כולי תפילה שתורת גפני לא תקצר את הקדנציה של כל כלכלת ישראל ותדרדר אותנו לגלות. באתי משם ואינני רוצה לחזור.
