וכה אמר פעם השופט משה לנדוי, אחרון נשיאי בית המשפט העליון מהאסכולה השמרנית ששלטה במוסד עד ראשית שנות השמונים: "כבר נלאיתי להתריע על כך שבדיקת כשרותם של חוקי הכנסת תגרור את בית המשפט בהכרח אל זירת המחלוקות הפוליטיות המסעירות את הציבור. מכאן עלולה לצמוח פגיעה מסוכנת באמון של כלל הציבור, שהוא הבסיס למעמד האיתן שממנו נהנה בית המשפט עד כה". נבואת הזעם של לנדוי מוכרת לכל העוסקים במשפט חוקתי בישראל, אולם עד כה לא בוצע מחקר רציני שניסה לבדוק אם התחזית הקודרת התממשה. משפטנים שמרנים דוגמת פרופ' דניאל פרידמן אמנם העריכו שכך אירע, אך לא על סמך ניתוח מקצועי של מסד נתונים משמעותי.
מי שהרימו את הכפפה הם אהרן גרבר, דוקטורנט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ופרופ' יהונתן גבעתי, חבר סגל הפקולטה. השניים ביצעו מחקר שנועד לבדוק מי צדק: הנשיא בדימוס לנדוי, שהזהיר מפני הפגיעה באמון שתיצור הביקורת החוקתית, או הנשיא בדימוס ברק, שטען עוד בהיותו שופט פעיל כי ההפך הוא הנכון. לשיטת ברק, דווקא הימנעות של בית המשפט העליון מעיסוק בסוגיות רגישות הנתונות במחלוקת ציבורית יוצרת פגיעה באמון הציבור.
לצורך מחקרם, שפורסם בגיליון האחרון של כתב העת "משפטים" היוצא לאור באוניברסיטה העברית, עשו גרבר וגבעתי שימוש במסד נתונים בינלאומי שלא היה מוכר לחוקרי משפט עד כה. מקורו של מסד הנתונים הוא ב"תוכנית הסקר החברתי הבינלאומי", מיזם שהוא פרי שיתוף פעולה חוצה מדינות לצורך ביצוע סקרים שנתיים בנושאים שונים הרלוונטיים למדעי החברה. בסקר הזה נשאלים הנסקרים בין השאר על אמונם בבית המשפט ובמוסדות אחרים, והוא נערך הן בישראל והן במדינות נוספות ארבע פעמים במהלך השנים 1991–2018. באמצעות ניתוח סטטיסטי של הממצאים מראים גרבר וגבעתי כי המהפכה החוקתית הביאה לירידה דרמטית באמון הציבור בבית המשפט.
כדי להוכיח את הקשר, לא די להראות את הירידה באמון הציבור במערכת המשפט בשנים הרלוונטיות, שהיא מוכרת וידועה, משום שלתופעה זו ניתנו גם הסברים חלופיים. הסבר אחד, המקובל על חוקרי משפט רבים, גורס שבשלושים השנה האחרונות חלה ירידה כללית באמון הציבור הישראלי במוסדות שלטוניים. ואולם גרבר וגבעתי מראים שגם אם ניתן לראות ירידה כזו בחלק מהמוסדות, הירידה באמון הציבור במערכת המשפט חריגה לרעה באופן בולט. שיעור תושבי ישראל המביעים אמון רב בבית המשפט ירד בכ־30 אחוזים בין השנים 1991–2018, בשעה שהאמון במוסדות שלטוניים אחרים כדוגמת הכנסת, הרבנות או מערכת החינוך ירד לכל היותר באחוזים בודדים.
הסבר נוסף, שאותו השמיע בעבר פרופ' מני מאוטנר, גורס שלא מדובר בתופעה ישראלית ייחודית. ירידה דומה באמון ניתן לראות לטענתו גם בבתי משפט נוספים ברחבי העולם. אבל מסד הנתונים הבינלאומי שבו השתמשו גרבר וגבעתי אפשר להם להפריך גם הסבר זה. מתברר שבין השנים 1991–2018, אמון הציבור בבתי המשפט במרבית המדינות החברות ב־OECD אשר נדגמו בסקר דווקא עלה. רק בסלובניה ובארה"ב נרשמה בשנים אלו ירידה בשיעור בעלי האמון הרב בבית המשפט, בשיעורים של 5 ו־15 אחוזים בהתאמה. בישראל, לעומת זאת, צנח שיעור בעלי האמון הרב ב־30 אחוזים. לאור הנתונים הללו ונתונים נוספים קובעים גרבר וגבעתי באופן חד־משמעי כי ירידת אמון הציבור במערכת המשפט קשורה קשר הדוק למהפכה החוקתית. ובשתי מילים: לנדוי צדק.
