רגע לפני סיום תפקידו הצפוי בעוד כחודש, הרמטכ"ל אביב כוכבי חושף הבוקר (א') את ההצלחה הגדולה של צה"ל ומערכת הביטחון בסיכול היכולת האיראנית להתבסס בגבול הסורי עם ישראל, וגם את הדאגה הגדולה מההמשך. אחרי שנים ארוכות שבהן אפשרה ישראל, ברשלנות פושעת, לאיראנים לחמש את נסראללה וחיזבאללה בלבנון, ולאפשר להם ליצור מאזן אימה מול ישראל בגבולה הצפוני, במגרש של אסד התקבלה ההחלטה לעצור את מירוץ החימוש האיראני.
מפחיד לדמיין איך היה נראה עכשיו המזרח התיכון, ובטח מדינת ישראל, אם צה"ל וקהילת המודיעין לא היו פועלים לסיכול ההתבססות האיראנית בסוריה. מספיק להסתכל על ההצלחות הישראליות בסיכולים ובעצירת שיירות הנשק וההברחות לסוריה, כדי להבין את המצב העגום בלבנון. ועדיין, זו תמונת מצב מדאיגה מאוד, כי למרות המאמצים הרבים, היכולות הבלתי נגמרות ויצירתיות שהיא מקור להערצה בכל העולם, על פי ההערכות במערכת הביטחון בין 70 ל-80 אחוזים מניסיונות ההברחה מלבנון לסוריה, של נשק, תחמושת ואספקה, סוכלו, מה שאומר שבין 20 ל-30 אחוזים הגיעו ליעדם, וישראל לא הצליחה להשמיד אותם.
"80 אחוזים מהזמן, הציר האווירי והימי לסוריה סגור – באמצעות הפעלת כוח צבאי וכוח צבאי בלבד", אמר הבוקר הרמטכ"ל כוכבי בכנס השנתי הראשון של מכון "גזית" – מכון מחקר לביצוע מחקרים מודיעיניים מתקדמים, שהוא זרוע של אמ"ן – בהשתתפות בכירים במערכת המדינית ביטחונית, בקהילת המודיעין ובאקדמיה. "כאשר תוקפים פעם-פעמיים בשבוע בזירה הצפונית – זה מעצב את האסטרטגיה. זה קובע איך תראה מלחמת לבנון השלישית או הצפון הראשונה", הוסיף הרמטכ"ל.
כוכבי צודק. ישראל הצליחה להחזיר לאחור את התוכנית האיראנית, ולמעשה כמעט להשמיד אותה לגמרי. אם לא המב"ם – המלחמה שבין המערכות – שמנהלת ישראל נגד איראן וחיזבאללה בשטח סוריה, המצב בשטח היה שונה לחלוטין, ולאיראן היו הרבה יותר כלים שהיו מאפשרים לה לפגוע בישראל משטח סוריה. "אסטרטגיה היא היכולת להשתנות" אמר הרמטכ"ל. "היא היכולת להגיב למציאות ולהשתנות. כפועל יוצא מתגובה נכונה, צריך להתאים יעדים, אמצעים ושיטות. אסטרטגיה מורכבת ממגוון רחב מאוד של כלים: המעשה המדיני והמעשה הצבאי. יש כמובן עוד כלים בארגז שאיתו מעצבים אסטרטגיה. במציאות שלנו, יותר ויותר בשנים האחרונות, באסטרטגיה מתבססת על הפעלת הכוח הצבאי והמימדים של הפעילות המדינית מצטמצמים או הופכים להיות מוגבלים יותר".
המלחמה הזו עולה למדינת ישראל מיליארדי דולרים, וספק אם אי פעם נדע באמת את הסכומים האמיתיים שישראל הוציאה. בצה"ל הדפו לאורך השנים את הניסיון לכמת את המספרים הללו לחשבון סופי, כמו במסעדה, וטענו כי המשוואה היא "ביטחון מאפשר כלכלה וכשצריך, כלכלה מאפשרת ביטחון". הביטחון והכלכלה יחד מעצבים את המציאות כאן באזור. המודיעין שישראל הביאה הצליח לשכנע את המדינות שסביבנו שאיראן איננה בעיה שלנו, אלא בעיה כלל עולמית, עם דגש מיוחד על האזור. מהפעולות הללו נולדו הסכמי אברהם, נוצרו חיבורים חדשים עם השכנות הישנות – מצרים וירדן, טורקיה – שזקוקה לגז – נכנסה לתמונה, וגם האמריקנים שהתחילו להחזיר לאזור כוחות לאחר שהוציאו אותם. ההשפעה של המאבקים עם איראן היא חסרת תקדים, ורק העתיד ילמד עד כמה.
