מינויו הצפוי של בצלאל סמוטריץ' לתפקיד שר האוצר הוא בשורה משמחת ומהווה הזדמנות ממשית לקדם מדיניות כלכלית ימנית, שמכוונת צמיחה.
צמיחה כלכלית לא מדוברת מספיק – במערכת הפוליטית ובתקשורת כאחת – אך היא חשובה מסיבות רבות שראוי להזכירן בקצרה: ראשית, כולנו רוצים לחיות בחברה עשירה ומשגשגת בה אזרחיה נהנים מרווחה חומרית. אנחנו לא רק רוצים שיהיה כאן יקר פחות, אלא רוצים שיעמדו בפנינו יותר אפשרויות צריכה של יותר שירותים ושל יותר סחורות. שנית, בעולם גלובלי שבו מדינות מתחרות על מוחות יצירתיים, רווחה חומרית ואפשרויות כלכליות מהוות גורם חשוב בשיקוליהם של אנשים ועסקים בבואם לבחור מקום להשתקע בו. מוחות מבריקים מחוללים צמיחה כלכלית וצמיחה כלכלית מושכת מוחות מבריקים. שלישית וחשוב מכל, משק חזק ומשגשג הוא תנאי הכרחי לקיומה של עוצמה צבאית וביטחון לאומי. כלכלת עולם שלישי לא תוכל להחזיק לאורך זמן בצבא של עולם ראשון. צמיחה כלכלית נמרצת מתורגמת אפוא לחיים טובים יותר עבור האזרח הן בצורה ישירה על ידי מנעד רחב יותר של שירותים וסחורות והן בצורה עקיפה על ידי יכולות צבאיות מתקדמות יותר המעניקות סביבה בטוחה יותר.
אך מהי בכלל מדיניות ציבורית מוכוונת צמיחה כלכלית? צמיחה כלכלית היא פועל יוצא של הגדלת כושר הייצור של המשק, והיא מתאפשרות הודות להגדלת פריון העבודה. את פריון העבודה ניתן להגדיל על ידי ציודו של העובד הישראלי בכישורים ומיומנויות טובים יותר, בכלים ומכונות רבים ומתקדמים יותר, על ידי פיתוח של תשתית ציבורית מפותחת יותר ועל ידי הרחבת חלוקת העבודה השוקית שתאפשר התמחות רבה יותר. כל אלה יאפשרו לעובד הישראלי לייצר יותר סחורות ושירותים פר יחידת זמן ויעניקו צמיחה. כל אחד מהדברים שציינתי חשוב ומצריך התייחסות מעמיקה שניתנה בחלקה הן על ידי משרד האוצר והן על ידי בנק ישראל. אך כאן ברצוני להתייחס לרכיב נוסף ובעיני החשוב ביותר ככל שהדברים נוגעים לצמיחה כלכלית ולמדיניות ציבורית מוכוונת צמיחה והוא היזם והחדשנות היזמית.
מדיניות ציבורית מוכוונת צמיחה היא מדיניות ציבורית המציבה במרכזה את היזם ואת החדשנות היזמית. היזם, ולא הפוליטיקאי או הבירוקרט הממשלתי, הוא הקטר האמיתי של השוק. היזם הוא נשא סיכון שמחבר יחדיו רעיונות חדשים עם הון-פיזי ועובדים במטרה ליצור ערך ללקוחות קיימים וחדשים בתנאים של תחרות שוקית מתמדת. בכך הוא מניע תשומות משימושים פחותי-ערך לשימושים רבי ערך בתהליך נמשך שבסופו הצרכן נהנה מסחורות ושירותים חדשים וטובים יותר.
בכדי לאפשר ניצול מירבי של הפוטנציאל היזמי הנתון בחברה, ממשלת ישראל צריכה לאמץ מדיניות ציבורית שעיקרה הסרת חסמים בפני יזמות בכל הענפים במשק. ישנם שישה מרכזיים שסמוטריץ' צריך לעמול להסיר:
1. החסם הראשון שיש לטפל בו הוא נטל רגולטורי מעיק, המוצא את ביטויו בשלל תקנות שונות ומשונות, אשר מאלצות עסקים להסיט משאבים יקרים – המגולגלים לאחר מכן לצרכן – רק כדי להצליח לעמוד בלשון החוק, וזאת במקום להקדיש את מרצם לחדשנות עסקית. ככל שהנטל הרגולטורי על העולם העסקי יהיה גבוה יותר, כך נראה פחות פעילות יזמית ועקב כך פחות יצירת ערך לצרכן הישראלי.
2. החסם השני שעומד בפני יזמות הוא קיומם של חסמים לסחר בדמות מכסים ותקינה ייחודית. בהקשר זה, על הממשלה לנקוט במדיניות של "אפס חסמים לסחר" ולהמשיך ברפורמת הייבוא של הממשלה הקודמת. יש לנקוט במדיניות ציבורית חד-משמעית ובלתי מתפשרת לפיה כל אזרח וכל עסק רשאי לסחור בחופשיות עם כל שותף עסקי מחוץ לישראל מבלי שיוצבו בפניו חסמים ומכשולים אלא במקרים חריגים הקשורים באופן ברור ומובהק לשאלות של ביטחון לאומי. לצד זאת, על הממשלה לבטל כל תקנה בחוק המחייבת תקן ישראלי ייחודי. צריך וניתן לאמץ כל תקינה אירופית ואמריקנית בנוגע לכל מוצר או חומר גלם. בהקשר זה יש לבצע רפורמה מקיפה במכון התקנים ולטהרו מכל "לכידה רגולטורית" של פירמות מקומיות המנסות לסכל תחרות בינלאומית.
3. חסם שלישי העומד בפני יזמות בישראל הוא שוק עבודה קשיח. הדרך לביצורו של שוק עבודה חופשי עוברת בהחלשת כוחה של העבודה המאורגנת וברפורמה משמעותית בדיני העבודה הישראליים. על הממשלה לשים קץ לחוק השליש שמאפשר למיעוט עובדים לכפות את רצונו על שאר העובדים על ידי חקיקת החוק "החופש לעבוד" שיאפשר לעובדים להיות חופשיים מהתאגדות במקום העבודה. כמו כן, עליה לבטל את גביית דמי הטיפול שנגבים בכפייה על ידי ההסתדרות ולבסוף עליה להקים ועדה ייעודית שתגבש רפורמה מקיפה בדיני העבודה הישראליים המבוססים על תפיסה סוציאליסטית ארכאית של קונפליקט מעמדי בין מעסיקים לעובדים. הגיעה העת שדיני העבודה בישראל יכבדו את העקרון של זכויות קניין פרטי ואת העקרון של חופש חוזים.
4. חסם רביעי העומד בפני יזמות בישראל הוא מס חברות גבוה. הצרכן הישראלי לא צריך להנות רק ממלאי היזמות הקיים בישראל, הוא יכול וצריך להנות גם מפירותיה של יזמות בינלאומית. אחת מהדרכים שבהן ניתן להפוך את ישראל למקום אטרקטיבי להשקעות היא הורדה של מס החברות שעומד על 23 אחוז לשיעור אטרקטיבי של 17 אחוז ואף פחות מכך.
5. חסם חמישי ואולי החשוב מכל העומד בפני יזמות בישראל הוא מגבלת הון אנושי. יזמים ועסקים קיימים זקוקים לכוח עבודה משכיל, מיומן ובעל כישורים רלוונטיים לשוק העבודה המודרני. מכאן בדיוק נובעת חשיבותה העצומה של מערכת החינוך. לצד התא המשפחתי, זהו תפקידה להעניק סל של מיומנויות למי שעתידים לתפוס עמדות מפתח שונות במשק. דא עקא שמערכת החינוך – למרות מיליארדי השקלים המופנים אליה – מעניקה תמורה דלה למדי. קצרה היריעה מלעמוד על שלל הרפורמות שיש לערוך המערכת החינוך הישראלית. כאן מספיק לעמוד על נקודה חשובה אחת: הממשלה הקיימת צריכה להסיר חסמים בפני יזמות פרטית בחינוך. כלומר, עליה לאפשר ליזמים פרטיים לאתגר את מערכת החינוך הציבורית ולהניח להם להתחרות על מורים ותלמידים מבלי להענישם על הצלחה.
כתוצאה מכך, מובן אפוא שהממשלה הנוכחית, אם ברצונה לקדם צמיחה כלכלית ארוכת טווח, לא יכולה לעצום עיניה למתרחש במגזר החרדי. מציאות שבה המוני נערים מגיעים לגיל בגרות מבלי שרכשו מיומנות בסיסית בשפה האנגלית, בחשיבה מדעית ובמתמטיקה היא טרגית. זוהי מציאות שלא רק גובה מחיר אישי כבד מאותם חרדים שבוחרים כן לנסות ולהשתלב בשוק העבודה בשלב מאוחר יותר בחייהם, היא גובה מחיר חברתי-כלכלי מכולנו שכן היא מצמצמת את הבסיס החברתי של מי שיכולים לשאת בנטל המס ולהפנות משאבים להשקעות. מדינת ישראל מוכרחה לצמצם עד כמה שניתן בתקציבי העברות למגזר החרדי. אסור בשום אופן לסבסד את מי שבוחרים להימנע מרצון מלרכוש כלים שיאפשרו להם השתלבות בשוק העבודה.
6. חסם שישי ואחרון העומד בפני מדיניות ציבורית מכוונת צמיחה המעמידה את היזם במרכז הוא קיומו של מגזר ציבורי מנופח. בכל הנוגע למגזר הציבורי חשוב לזכור שלושה דברים. ראשית, שכל שקל וכל עובד שהולך למגזר הציבורי הוא שקל פחות ועובד פחות שיכול ליצור ערך במגזר הפרטי. שנית, שבניגוד למגזר הפרטי שבו פירמות כפופות למבחן השוק, במגזר הציבורי אין שורת רווח והפסד ועל כן קשה לומר איזו מחלקה יוצרת ערך ואיזו גורעת משאבים יקרים. ושלישית, שהמגזר הציבורי נוטה להתרחב. קל מאוד להוסיף תקנים וסמכויות, אך קשה מאוד לסגור תקנים מיותרים ומחלקות מיותרות.
הדברים שמניתי בצורה כללית מהווים חלק קטן בלבד ממה שצריכה להיות מדיניות נחושה של צמיחה כלכלית. עם זאת, התייחסות לאותן הנקודות ובפרט הפנמה שיש ליצור בישראל סביבה הולמת של ביטחון וחופש ליזמות פרטית היא צעד חשוב מאין כמותו להגדלת הרווחה של כולנו.
