אחד הנזקים הגדולים שהסב ראש הממשלה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד למערכת הפוליטית, הוא הדה־לגיטימציה שיצר למוסד הפוליטי הוותיק – שר בלי תיק. "סמל להשחתה מוסרית וחברתית" כינה בעבר לפיד את התפקיד, והביא לכך ששום פוליטיקאי חפץ חיים בישראל 2022 איננו מוכן לשאת בתואר הבעייתי.
מספר השרים בממשלות ישראל לא ירד כתוצאה מכך, אפילו לא בממשלה שבראשה עומד לפיד. מה שכן התרחש הוא אינפלציה במספר המשרדים הפיקטיביים, שאינם ממונים על תחום ביצועי ממשי, וכל כולם כותרת נאה וארנק גדוש מזומנים המיועדים לקידום נושא ספציפי.
"משרדי הארנק" הללו – כגון המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לשוויון חברתי ומשרד התפוצות, והרשימה עוד ארוכה – קמו רק כדי למנוע מהשר את הכינוי "שר בלי תיק", ולתת לו נושא לעסוק בו ותקציבים לחלק. אך מדוע נחוץ המשרד כולו? לשם מה נדרשים מנכ"ל, סמנכ"ל, עובדים, מזכירות, אגפים ומחלקות? האם לא עדיף לתת לשרים את הכותרת המרשימה, ויחד איתה קופה תקציבית שתחולק בעזרת צוות עוזרים מצומצם בלי עומס של תקנים וביורוקרטיה מסורבלת? תחשבו על זה, שם למעלה.
