בעיני ישראלים רבים, קוריאה הצפונית נמצאת רחוק כל כך (ליתר דיוק, כמעט 9,000 קילומטרים מכאן), עד שאינה מציבה כל איום על ביטחונם. ואולם, מבחינת גופי המודיעין של ישראל התמונה שונה לחלוטין: קוריאה הצפונית אמנם אינה מהווה איום ישיר על ישראל, אבל הפרויקטים שלה לפיתוח טילים ארוכי טווח ונשק גרעיני קשורים באופן הדוק למאמצי ההתעצמות של אויבינו. קוריאה הצפונית מקיימת שיתופי פעולה כלכליים וצבאיים, בפיתוח וניסויים, עם איראן וחיזבאללה. כזכור, גם מקור הכור הגרעיני שישראל השמידה בסוריה בספטמבר 2007 היה במדינה המסוגרת במזרח אסיה.
בנסיבות אלה יש להניח כי לאורך השנים היה לישראל עניין מיוחד לדעת מה מתרחש במתקני הטילים והגרעין בקוריאה הצפונית. אם המדינה הטוטליטרית אכן תתפרק מתוכנית הגרעין שלה, תהיה לכך השפעה ארוכת טווח גם על איראן.
עוד יש לקחת בחשבון כי הפסגה המדהימה שנערכה בסינגפור לא נולדה בלי שום רקע; קדמו לה מגעים ארוכי שנים עם מנהיגי קוריאה הצפונית. אחד האנשים המכירים טוב מכולם את צמרת השלטון בקוריאה הצפונית (וגם בישראל) הוא פרופ' ג'יאנקרלו אליה ולורי, איש עסקים איטלקי בעל קשרים בינלאומיים. ולורי פגש פעמים רבות את ראשי ממשלות ישראל לאורך שנים, בהם רבין, פרס, ברק ונתניהו, שפגש את הפרופסור אישית במהלך ביקור ברומא. מנגד, ולורי פגש גם את בכירי השלטון בקוריאה הצפונית ובסין. פרופ׳ ולורי היה האזרח המערבי היחיד שהוזמן להלוויית האב המייסד של קוריאה הצפונית, קים איל סונג. מאז חילופי השלטון הוא מקיים קשר עם בנו, המנהיג הנוכחי קים ג'ונג און, ועם רי יונג, סגן נשיא המפלגה השלטת והאחראי על קשרי החוץ.
ממכתב שכתב רי יונג לפרופ' ולורי ב־30 בנובמבר עולה כי מנהיגי צפון קוריאה חיפשו "פתרון" מול ארה"ב לאורך זמן, וטענו כי תוכנית הגרעין שלהם נובעת "מחוסר ברירה". מהמכתב אפשר להניח כי עלייתו לשלטון של טראמפ הבלתי דיפלומטי נתקלה בכמיהה של קוריאה הצפונית למצוא פתרון שיוציא אותה מרשימת המדינות ה"מצורעות". כך נפגשו האינטרסים בסינגפור, ונעשתה היסטוריה.
האם הפסגה אכן תביא לפתרון ארוך טווח שיפרק את קוריאה הצפונית מנשקה הגרעיני? פרופ׳ ולורי אמר לנו בשבוע שעבר בשיחה בביתו ברומא כי המצב "רגיש מאוד". לדבריו, "אני מכיר את צפון־קוריאה מקרוב במשך עשרות שנים וחושב שיש הזדמנות גדולה, אבל מצד שני שום דבר חד־משמעי עדיין לא נסגר, וההתפתחויות הבאות תלויות לחלוטין במהלכים שיעשו הנשיאים טראמפ וקים ג'ונג און. אסור להם לטעות".
וכיצד תשפיע ההפשרה בין ארה"ב לקוריאה הצפונית על איראן? מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, זו עדיין החידה הגדולה ביותר.
ישראל מחמשת
בינתיים בפריז ניתן היה להבחין בשבוע שעבר כי אירופה דווקא הולכת בכיוון הפוך – של התחמשות. הכיוון הזה משך לא פחות מ־61 חברות ישראליות לתערוכה הביטחונית הגדולה 'יורוסאטורי', שנערכה בבירת צרפת.
מבחינת חברות ישראליות רבות, מדינות אירופה חזרו להיות שוק יעד עצום לאחר שנים ארוכות של קיפאון. הסיבות לגאות במכירות באירופה הן כמובן איומי הטרור, לצד שובה הלא רשמי של המלחמה הקרה מול רוסיה. ב'אלביט מערכות', לדוגמה, מגדירים את אירופה כ"שוק אסטרטגי". ראש אגף סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני) במשרד הביטחון, תא"ל במיל' מישל בן־ברוך, אמר בפריז כי המכירות המתגברות באירופה תרמו לשיא הייצוא הביטחוני הישראלי, שבשנת 2017 חצו לראשונה את רף ה־9 מיליארד דולר.
בשווייץ לבדה מתחרות כיום חברות ישראליות על פרויקטים בשווי של לא פחות מ־2 מיליארד דולר. אגב, העובדה הזו מציבה בסימן שאלה החלטה מלפני שנתיים של משרד הביטחון וצה"ל, לבטל את התקן הקבוע של נספח ביטחוני במדינה.
מי יהיה המנכ"ל
בתוך שבועיים תוכרע זהותו של המנכ"ל הבא של התעשייה הביטחונית הגדולה ביותר במונחי כוח אדם, התעשייה האווירית. בשבוע שעבר התחדדה התחרות בין שלושה מועמדים עיקריים – אלוף במיל' נמרוד שפר, המכהן כסמנכ"ל אסטרטגי בחברה; סמנכ"ל הכספים, אייל יונאין; ובועז לוי, סמנכ"ל החברה וראש חטיבת מערכות הטילים והחלל. 
