אזרחי ישראל שנוסעים ממרכז הארץ לירושלים בשעות הבוקר העמוסות, שמו לב לאחד מהשינויים התמוהים ביותר בהסדרי התנועה – הפיכתו של נתיב רגיל באורך 26 ק"מ לנתיב תחבורה ציבורית הפעיל רק בשעות העומס. החלטה שהתקבלה לאחרונה על ידי שרת התחבורה היוצאת מרב מיכאלי, בניגוד לדעות מומחים והמשטרה.
הנסיעה בכביש 1 לכיוון ירושלים, הידוע בעומסיו, הפכה בשנה האחרונה לזורמת יותר, וזמן הנסיעה הממוצע לכניסה לעיר ירד משמעותית. זה קרה בעיקר בגלל פתיחת הנתיב השלישי לפני מספר שנים, פתיחתו של כביש 16, והגבלת המשאיות הכבדות בין שעות העומס 9:30-6:30.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
והנה, בהחלטה תמוהה להפליא, הפכו 26 ק"מ מהנתיב הימני לנתיב תח"צ / רכב עם שלושה נוסעים ויותר במסגרת תוכנית המיליון "השואפת להפחית 5% מהנסיעות ברכב הפרטי תוך שנה" . שרת התחבורה טענה כי "אנחנו צובעות וצובעים את הנת"צ הכי ארוך במדינה שמוביל לעיר הבירה שלנו ירושלים – 26 קילומטר ועוד 22 שיהיו כבר החודש… זאת הדרך היחידה להוציא את ישראל מהפקק".
אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד. כי הנוסעים בכביש, בעיקר ברכבים פרטיים, התעוררו לשבוע מלא בלבול, פקקים, עומסים, צפירות, ותהייה אחת מרכזית – מי חשב שזה יהיה רעיון טוב לבטל נתיב שלם בשעות העומס?
בעוד כולם נדחקים לשני הנתיבים האחרים, וזמן הנסיעה עלה משמעותית, בנתיב החדש בשעות העומס נצפו נכון לעכשיו מספר מועט של אוטובוסים ורכבים עם 3+. נראה כי בעוד משרד התחבורה סיפק מספרים כלליים על כמות האוטובוסים שעולים לירושלים, והתרברב שבזמן תאונה דרכים האוטובוסים ממשיכים כרגיל, הרבה מהנתונים שפורסמו לתקשורת נועדו לענות לפנטזיה של עידוד נסיעה בתח"צ. האם ההחלטה התקבלה על בסיס ההנחה שיותר אנשים יבחרו לנסוע יותר בתח"צ בגלל הנתיב? ואם כן, האם עשו סקרים? בדקו נכונות? האם זה מה שיוביל את הנהג הממוצע לזנוח את רכבו ולנסוע בתחבורה ציבורית? האם לצד שיפור התח"צ אל ירושלים, שיפרו גם את התשתיות בתוך ירושלים? האם המהלך מוריד משמעותית את תאונות הדרכים? או שמא יוצר יותר נקודות סיכון?
העובדה היא שהעומסים רק גברו, שכן כל הכניסות מהמחלפים המרכזיים שמחברים את ראשון לציון, רמלה, לוד, מודיעין, בית שמש ויישובי הדרום לכביש 1, הפכו לסיוט פקוק. כניסה חלקה לכביש מהיר הפכה לתמרון יבשתי הדורש יכולת השתלבות מכביש מהיר אחד למשנהו, תוך כדי דילוגים מעל הנתיב – כשחצי מהנהגים לא קולטים בכלל שהוא פעיל רק בשעות מסוימות. כמות הכמעט-תאונות בשבוע האחרון, הוכפלה משמעותית. שלא נדבר חוסר הוודאות.
ואם כבר החליטו "להפוך את המדינה" ל"גן עדן של תחבורה ציבורית", מה עם שלטים? הכוונת הנהגים? כאשר יש נתיב מיוחד בכביש עם מהירות ממוצעת של 100 קמ"ש, עם חוקים מסוימים ושעות מסוימות, ההיגיון אומר שנרצה להודיע את זה לנהגים כמה שיותר מוקדם, וכמה שיותר גדול. שכל אחד יידע לתכנן את הצעד הבא כשהוא נוסע במהירות כזאת. העיקרון הוא שליטה בתנועה בצורה מירבית על ידי כמה שיותר מידע לנהג כדי להימנע מעבירות או טעויות מסכנות חיים. במקום, הציבו שלטים בגודל של דף A3 לאורך הדרך, עם הסבר שלם על פעילות הנתיב שרק רוכב אופניים יוכל לפענח. לרוב הנהגים אין יכולת לקבל החלטה בזמן אמת על שעות הפעילות של הנתיב לפני שהם נכנסים אליו. אז מי שלא מסוגל לקרוא דף A3 במהירות של 100 קמ"ש, או יאט כדי לנסות להבין מה כתוב בו, יבצע עברת תנועה, או ימשיך לנהוג בנתיבים האחרים מבלי לדעת שהוא יכול לנהוג בשאר שעות היום גם בנתיב תח"צ – פרדוקס שיגרום גם הוא לעומס.
ומה קורה כשמשאית בטעות נכנסת למקטע בשעות שהוא פעיל? הרי בשעות פעילות הנתיב אסור למשאיות כבדות לנסוע בעליות לירושלים. אבל כשמסיבות כאלה ואחרות קורה שכן נכנסת משאית כבדה, וכשהיא לא יכולה לנסוע תח"צ מימין, הנתיב האמצעי מאט משמעותית, כך שדה-פקטו כביש 1 הופך לנתיב אחד בלבד לרכבים פרטיים.
בתקשורת דווח על כך שהמשטרה אמרה שאין לה יכולת לאכוף את הנתיב. 26 ק"מ של נתיב בכביש מהיר, שעובר על פני יותר מחמישה מחלפים במהירות גבוהה, עם אלפי רכבים בכל רגע נתון. איפה מפרצי עצירה לניידות? אמצעים אלקטרונים? האם קיימים כאלו שיכולים לדעת כמה אנשים נמצאים ברכב? מה קורה בשעת חירום? איך מדינה שצריכה אישור משטרה על פתיחת עסק קטנטן, בנתה נתיב שלם ללא הסכמת המשטרה?
השאלה הגדולה היא מי לוקח אחריות על המחדל הזה? מי נותן דין וחשבון על הכסף שלנו שבוזבז? על הזמן בפקקים הבלתי נגמרים שחזרו לנו פתאום? וכאילו זה לא היה מספיק, יומיים לאחר פתיחת הנתיב, באורח פלא, יצאה הודעה לעיתונות ממשרד מסוים המתרברבת על הצלחתו של הנתיב ועל האופן בו הוא קיצר את הנסיעה (רק לנוסעי תחבורה ציבורית). אלפי נהגים יעידו אחרת.
רוצים לעודד תחבורה ציבורית? בשמחה. זה חשוב, ראוי ונחוץ לאור מצבנו הגרוע בכבישים. אך אין שום היגיון בהפעלת נתיב שרק יעלה את אחוז העומסים. יעשו טוב אי שם במשרד התחבורה אם יודו בטעות, ייקחו אחריות, ויתחילו לפעול עם שר או שרת התחבורה הבאים כדי לבטלו. ויפה שעה אחת (בפקק) קודם.
