התביעות של בנט מבורכות, אם רק יוכיח שהן לא מסע נקמנות אישית

למה דיבה? משום שבניגוד למצויץ, בנט לא קרא לכל הערבים גנבי רכבים. הגרסה המוקלטת מאותו כנס מעלה את התמלול הבא: "מי שניסה לטייל בנגב בשנים האחרונות יודע שהוא לא יכול להשאיר אוטו ליד המכתש הקטן או ליד אחד הנחלים כי בוודאות יפרצו ויגנבו. גם בפתח־תקווה וגם בגליל, ולחקלאים גונבים את הטרקטורים". אכן כמה תלמידים יצאו מהאולם, אחרים דווקא מחאו כפיים. פויר טען להגנתו הלועגת כי "זה מה שהבנתי וזה מה שכתבתי", והוסיף: "למדתי מבנט משהו, אז גם אני לא מתנצל".

בנט זעם בשם המחנה הלאומי, וכתב: "לא תשתיקו אותנו. לא אתן שיהפכו את רוב העם שאנחנו מייצגים לגזענים. איננו שונאים ערבים. אנחנו בעד שלטון חוק בישראל. בכל ישראל. מי שהכי סובל מהיעדר אכיפה הם הערבים עצמם. זאת למדתי ביתר שאת ביממה האחרונה מעשרות שיחות ומכתבי חיזוק מאזרחים ערבים". הוא גם הבטיח ש"כל אגורה שתתקבל מהתביעה תיתרם לשמירה על ביטחונם של חקלאי ואזרחי ישראל. משהו חדש מתחיל".

החקלאים והאזרחים לא ראו שקל מהתביעה שנסגרה בלא כלום. לפויר נשמרה זכות הפרשנות, וזו נותרה זמינה ברשת עד עצם היום הזה. אגב, את חגיגת הטוויטר של פויר שיתפו באהבה ובדאגה לשלום הציבור כמה מהבכירים והבכירות של המחנה הדמוקרטי בתקשורת. אלה שהיום מגישים ומגישות באדיבות את המיקרופונים לראש הממשלה לשעבר, ותומכים בעוז בניקוי השיח המזוהם שמייצרת "מכונת הרעל" הימנית. הם ודאי יתעניינו לדעת שבנט בגרסת פוסט־ממשלת־השינוי שלו יצא בקמפיין תביעות ממוקד לא רק נגד המתעללים בו ברשת, אלא גם נגד המצייצים אותם מחדש ומהדהדים את השקרים.

מכונה עם ניסיון

בצדק הכריז בנט על מבצע הניקיון, שמספק משב רוח מרענן בשמי הרשת. ראש הממשלה לשעבר הקים לפני חודשים אחדים צוות חקירות פרטי שמורכב מתחקירני רשת ועורכי דין, ואלה דגים עבורו דברי דיבה בניחוח עז של לשון הרע שנכתבו נגדו ונגד משפחתו. מתוך השלל הם מגבשים תביעות דיבה בסכומים שנעים בין 50 אלף שקלים למיליון, כששוב מובטח כי ההכנסות ייתרמו – הפעם למשפחות שכולות של חללי צה"ל. עד כה זכה בנט להתנצלות מכתב חרדי אחד, והגיש שתי תביעות: הראשונה בסכום של חצי מיליון שקלים נגד פעיל הימין יגאל מלכה, ש"הפיץ באופן סדרתי טענה כאילו בנט גנב 50 מיליון שקלים מכספי מדינה"; השנייה, בסכום של מיליון שקלים, נגד הרב רונן שאולוב ש"הטיל ספק ביהדותה של אמו" – טענה שהשיגה אחיזה איתנה ברשת, זכתה לעשרות אלפי שיתופים ואף הפכה להשלמה אוטומטית בחיפושי גוגל על אודות הוריו של יו"ר ימינה לשעבר.

הצעד המקורי יכול היה להיות מבורך הרבה יותר, לולא הוגדר כמאבק ב"מכונת הרעל של נתניהו". צוות בנט עבד על התביעות במחתרת, וכשהיה בידיו תיעוד רחב שבכוחו להוכיח פגיעה של ממש, הכריז בנט חגיגית: "תוכנית ניקיון הרשת יוצאת לדרך". התוכנית הזו לא החלה לפעול מוקדם יותר, כשהותקף משמאל. ההשקעה הכספית בה לא נועדה למגר את הרעל חוצה המפלגות, ולשנות את שפת הרשת במגוון תחומים. זו תוכנית ממוקדת, נקודתית, פוליטית.

תוכנית ניקוי הרעלים המדוברת עשויה להיות משמעותית לעתיד הרשת בישראל, ובמקרה הזה שווה להרפות מתפיסת "אבק זה לא חמץ" ולדבוק בחומרות של "אבק לשון הרע" מבית החפץ חיים. נכון, השיח הרשתי התרחק עד בלי הכר משיח ענייני, תוקפני ככל שיהיה, והפך לשיח מלוכלך ומוגלתי שאין בינו לבין ביקורת דבר וחצי דבר. הוא רווי אלימות מילולית ובריונות, שאפילו לא טורחת להסתתר בבושת פנים מאחורי פרופילים אנונימיים. ואכן, בנט היה האיש שספג את מרבית האש, והוא גם האיש שיש לו אמצעים לשים לזה גבולות. אולם אם יש אמת בכוונותיו של מי שהחל את הקריירה הפוליטית שלו כהבטחה הגדולה של הימין והפך לאחד המאכזבים של המחנה, ראוי שהתחקיר הענף מטעמו לא יתחיל באביב 2021, אלא יעז ויחפור גם כמה שנים אחורה. "מכונת הרעל" פעלה היטב נגד בנט עוד לפני שהעלה בדעתו לחבור למפלגות העבודה, מרצ ורע"ם בהקמת "ממשלת הריפוי". הוא חטף קיתונות של שנאה רעילה שגבלה לא פעם בהסתה, והציבור הוזהר מפניו בדיוק כפי שמזהירים כעת מפני אבי מעוז, איתמר בן־גביר ובצלאל סמוטריץ'.

"איני נלחם בשביל עצמי, אלא למען כל מי שחפץ בתיקון השיח הציבורי בישראל", אמר השבוע בנט בנוגע לצוות החקירה הראוי שהקים. אם אכן כך הדבר, טוב יעשה אם ניקוי הרשת יצא מגבולות מסע הנקם הפוליטי האישי, ויתרחב לבשורה של ממש. ככלות הכול, את המים שעוברים בצינורות המחלידים מרשעות בריונית ורוע, כולנו שותים.