בשבוע שעבר, קיימנו בחטיבת יהודה יום עיון בנושא ערכים ומנהיגות בסימן הקרב בציר המתפללים, שאירע לפני 20 שנה בדיוק, בליל שבת פרשת ויצא תשס"ב.
מאות חיילים וחיילות, מפקדים ומפקדות, בתי ספר לפיקוד, תלמידים ותלמידות, בני ישיבות ומכינות ותושבים מהאזור – הלכו, למדו ושמעו על ערכים וגבורה – שמעו על קרב של חיבור. חיבור בין שונים מכל הבחינות, חיבור של אנשי צבא, מג"ב ואזרחים, חיבור של ערכים נדירים שכדאי שנאמץ לחיקנו – אומץ לב, פיקוד מלפנים, רעות ובעיקר מסירות ואחריות.
הקרב הזה ביטא באופן הגלוי ביותר את שיתוף הפעולה והקשר ההדוק שבין כוחות הביטחון לכוחות האזרחיים. אמנם הוא נקרא "הקרב על הסמטה", אך הקרב היה על הגנת התושבים, וביטא את ערכי השליחות והמסירות שבהגנה על תושבי קריית ארבע וחברון.
בקרב בציר המפללים נהרגו 12 מפקדים ולוחמים בצה"ל, מג"ב וכיתת הכוננות. את הלוחמים בקרב הוביל מפקד חטיבת יהודה דאז, אלוף משנה דרור ויינברג הי"ד, שנפל בראש אנשיו.
באותם ימים הייתי לוחם צעיר, שרק שמע על דרור, המפקד הנערץ שהיה אמור לפקד עלינו כמח"ט הצנחנים. דבריו וכתביו של דרור ההיו ועודם נר לרגליי, כמפקד צעיר ועד היום. עבודה שכתב דרור בקורס פו"ם צדה את עיני מתוך החוברת – "איש אשר רוח בו". דרור ניתח את הקרב בין דוד וגוליית, מזווית ייחודית ומעניינת. כך כתב על הנקודה הפנימית שממנה דוד יצא לקרב: "יש להסיר חרפה מעל ישראל – לא ראייה אגואיסטית פרטית, אלא, בעיה כללית ציבורית ישראלית. רק תודעה לאומית עצמית, הקורצת לתוך תכונת הנפש הקולקטיבית הישראלית, וממלאת לב כל חייל יחיד, היא שתיצור את המפנה המורלי במחנה ישראל".
כאילו נכתבו הדברים לימינו אנו, מנהיג בכל דרג צריך להבין שמורל המחנה הוא חלק בלתי נפרד מהיכולת לנצח ולהתגבר על כל מכשול, ומורל ניתן להשיג רק על ידי חיבור לקולקטיב, רק על ידי חיבור לכל חלקי העם, רק בהבנה לאומית עמוקה. החיבור הזה דרך הכלל ממלא כל פרט, זהו עיסוק שלנו כמפקדים ושל כל מנהיג בעם ישראל.
כמו אז גם היום, חטיבת יהודה ממשיכה לבטא ערכים אלו של חיבור ואחריות בכל המתרחש בגזרת החטיבה, כמו אז גם היום ממשיכים כוחות הכוננות וצוותי הרפואה האזרחיים להגן ולמסור נפשם, תוך חיבור עם כוחות החטיבה, כפי שראינו לאחרונה בפיגוע הקשה בחסם אשמורת, בו נהרג רונן חנניה הי"ד.
החיבור בין כל חלקי העם, בין גופי הביטחון ובין האזרחים לצבא, ממשיך להיות מקור עוצמתנו.
