בשלל ההספדים שהחלו להתפרסם לאחר הידיעה על מותו של יצחק קלפטר ז"ל לפני כשבוע בערוצי המדיה השונים, אפשר היה לזהות את המוטיב החוזר שסיפר על דמותו הפשוטה והחביבה שמדברת בגובה העיניים, שכל רצונה הוא לנגן מוזיקה ולייצר ממנה דברים יפים. כשמדפדפים בקריירה המוזיקלית שעבר בחייו, אמירה זו מקבלת משנה תוקף.
קלפטר עבר בחייו בלא מעט תחנות מוזיקליות. אחת מהן בתחילת הדרך הייתה הקמת הרכב "הצ'ר'צ'ילים" כבר בגיל 15, בהמשך הוא היה גיטריסט בהרכב "אחרית הימים", גיטריסט ומפיק בלהקת "כוורת", מפיק של שני אלבומי להיטים של אריק איינשטיין, וכמובן חמישה אלבומי סולו לאורך השנים.
כבר בגיל צעיר נודע שמו של קלפטר כגיטריסט עילאי שמתכתב עם מוזיקת הרוק, וכשניגן עם הצ'רצ'ילים סגנונו השפיע עמוקות על הפסקול הייחודי של ההרכב. בימים שרוב המוזיקה בארץ נעה סביב שירי ארץ ישראל היפה והגבעטרון, הצ'רצ'ילים הנגישו לישראלים, כנראה לראשונה, את בשורת הרוק שהתכתבה עם מוזיקה כדוגמת הביטלס, הרולינג סטונס, הצלליות והרכבי רוק נוספים שפעלו בעולם.
להקת אחרית הימים שבה היה חבר לאחר סיום שירותו הצבאי, הייתה המשך ישיר ליצירתו של קלפטר בצ'רצ'ילים. הפעם, בנוסף לגוון הרוק המובהק, נוצר תמהיל מיוחד בין הצלילים למילים העבריות בחומרי ההרכב. ובכל זאת, ההרכב לא הצליח לתפוס את קשב הקהל הרחב והתפרק יחסית מהר, מה שהניע את קלפטר לפרק הבא בחייו – להקת כוורת.
לכוורת קלפטר הגיע כשהיא הייתה כבר להקה של יצירה מוזיקלית מעורבבת של רוק ועברית, פופ ומערכונים. הוא נכנס ומצא את מקומו כגיטריסט וכאחראי על הפקות של חלק מהשירים. למרות ההצלחה הגדולה של ההרכב בזמנו, כוורת לא שרדה לאורך השנים, וב־1976 מצא את עצמו ללא להקה, ללא פרויקטים מהצד וללא המשך נראה לעין לקריירה המוזיקלית שלו.
הריק הזה לא נמשך זמן רב. קלפטר אומנם חווה תקופה לא טובה אך הוא לא נתן לעצמו לשקוע וב־1979, לצד שיתוף פעולה במסגרות שהחלו להירקם ובהן היה שותף, הוא מצא את מקומו בשלישיית "צליל מכוון" אך בעיקר שם את עצמו סוף־סוף בקדמת הבמה עם הוצאת אלבום הסולו הראשון שלו – "יצחק", ב־1980.
נדמה שהגיטריסט שביטא את עצמו היטב בהרכבים בהם לקח חלק, סוף סוף הוציא את היצירה הייחודית שלו, ופתאום הגיטרה שהייתה באמתחתו קיבלה את מקומה ללא שום תלות בנגינת הרכב כלשהו מסביב במה שסיפק להיטים שהפכו לנכסי צאן ברזל שמושמעים תדיר עד היום ברדיו.
לצד הוצאת שני אלבומים נוספים, "לבד ו"מחזיק מעמד", הוא גם הספיק להפיק שני אלבומים לאריק איינשטיין שמתוכם יצאו מספר לא מבוטל של להיטים וכן המשיך להשתתף בהפקות ובפרויקטים נוספים רבים.
בתוכנית הרדיו (גלגל"צ) המצוינת של עומר גפן בשבוע שעבר שבה הוא הקדיש שלוש שעות לקלפטר ויצירתו, השמיע גפן קטע מתוכנית שבה יואב קוטנר ואורלי יניב אירחו את קלפטר לקראת יום הולדתו ה־70, שם אמר: "אני לא רוצה להישמע קלישאה, אבל לנגן עושה אותי בריא, לעשות מוזיקה עושה אותי בריא. כשאני שומע מוזיקה זה מרפא בשבילי". ואיכשהו, על אף שזו קלישאה, נדמה שאצל קלפטר זו הייתה אמת מוחלטת שמשקפת במדויק את דמותו.
בעולם שבו האמנות לפעמים עוברת תהליך של תיעוש מצד הרצון לספק מוזיקה להמונים או מצד התפתחות העולם האלקטרוני וצורת ההפקה המוזיקלית שהשתנתה, נדמה שפריטות הגיטרה שמזיזות את נימי הנפש הולכות ונדחקות מעט הצידה. ובכל זאת, יצירותיו של קלפטר הן על־זמניות. הצלילים שלו ממשיכים להדהד את המוזה המיוחדת שחיפש כל הזמן, ושבעזרתה סיפק לאורך שנים רבות מוזיקה טובה ויפה. ככה פשוט, ישר ללב.
