רק בצהרי יום שלישי, 43 יום אחרי הבחירות, סיפקה מליאת הכנסת אישוש משמעותי ראשון לשמועת המהפך: יריב לוין החליף את מיקי לוי על כס היושב־ראש. למרות נתיב הייסורים הטרום־קואליציוני יש יסוד להערכה שבתוך פחות משבועיים בנימין נתניהו יחליף את יאיר לפיד, ואז אפילו הימין ישתכנע בנכונות השמועה. בינתיים רק השמאל משוכנע. אין לו ספק ששעה קלה אחר כך יקיץ הקץ על מערכת אכיפת החוק. לדעתו היא כבר נוטה לגווע.
- יפעת בן חי שגב תוקפת במשפט נתניהו: החקירה הביאה אותי לערפול זיכרון
- היועמ"שית נגד מהלכי הממשלה המתהווה: "שינוי משטרי אינו מתאים לחקיקת בזק"
- ימנים, תפסיקו להתבכיין: התארכות המו"מ הקואליציוני היא דווקא דבר טוב
ובכן, בצהרי יום שלישי, במקום אחר בירושלים, נוכחתי במו עיניי שהמערכת חיה ובועטת: אולם 315 של בית המשפט המחוזי, תיקי האלפים. זוכרים? שלטון הולך ושלטון בא, אבל משפט נתניהו לעולם עומד. כמעט שלוש שנים אחרי הגשת כתב האישום התביעה עדיין עסוקה בהוכחת גרסתה בתיק בזק, בקושי נגעה בתיק המתנות, וכמעט לא בתיק ידיעות אחרונות. למעלה מ־21 אלף עמודי פרוטוקול עדויות כבר נרשמו, אבל רק 20־25 עדים מתוך רשימה של כשלוש־מאות הספיקו להעיד. האם מישהו מהצדדים יישבר לפני שנגיע ל־100 אלף עמודים? רק אחרי 200 אלף?
שבעה פרקליטים וכתריסר כתבי משפט נכחו באולם, וכמובן שלושת השופטים. הם נראו יגעים משהו בעיצומו של מה שנראה כעוד יום חולין במשפט המדובר ביותר מאז קום המדינה, ושלאחרונה סובל מנפילת מתח מסוימת. על דוכן העדים ניצב סמנכ"ל משרד התקשורת בעבר ובהווה, מימון שמילה. מהחלון הפתוח בירכתי האולם בקע משב רוח קריר וקול מקהלה של משמרת מחאה פלסטינית נגד מעצרים מנהליים. עו"ד ז'ק חן, סנגורו המיומן של שאול אלוביץ', חקר את העד במתינות. גם דיבורו של שמילה היה רך ובוטח. יום קודם לכן השמיע אמירה שערבה לאוזני ההגנה: "התחושה הייתה שמחפשים את ראש הממשלה". הוא התכוון לחוקרי המשטרה, והוא הפגין יושרה. במשך שעה ארוכה ניסה להסביר מה חשבה מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר, כשדיברה על "מודל ריטייל מינוס" בענייני עסקת בזק־יס.
משעמם פה, התאוננתי בהפסקה באוזני עו"ד כנרת בראשי, משפטנית אוהדת נתניהו שמגיעה הנה תכופות. "משעמם?!", היא גערה בי בחיוך, "מרתק מאוד". כעבור שעה קלה התברר שהצדק איתה. על דוכן העדים התייצבה יו"ר מועצת הכבלים והלוויין לשעבר, ד"ר יפעת בן חי־שגב. בעלה ובתה החיילת ישבו בקהל. "אני מתרגשת", פתחה ואמרה, "מחכה המון זמן להגיד את האמת". לכאורה זו הייתה בשורה טובה לכל הצדדים, כי מה יותר טוב מעדת מפתח המשתוקקת להגיד את האמת, אך עד מהרה פני התביעה חפו.
"החקירה שעברתי הייתה חובבנית, רשלנית ומגמתית תוך הטלת מורא ופחד לא אנושיים", שִחזרה בן חי־שגב את חוויית עדותה במשטרה. היא גם הצהירה ש"אין לי אמון במערכת". נציגת הפרקליטות עו"ד יהודית תירוש ביקשה להכריז עליה כעדה עוינת. בית המשפט לא נעתר לבקשה, אולם התיר לתירוש לחקור אותה במעין חקירה נגדית. העדות שתוכננה להימשך "שעה וחצי" בלבד, התארכה עד סוף יום הדיונים וכל יום המחרת. רק בשבוע הבא תחל חקירת העדה בידי הסנגורים. מרתון משפט נתניהו זכה למתיחה נוספת. היא מאפשרת לשלטון החוק להתהדר בדבקותו במשימה, אך בעיקר מסבירה את התרופפות אמון הציבור בו ואת תשוקת הימין לרפורמה במערכת המשפט.
חלק גדול מהבוחרים שחוללו את המהפך ב־1 בנובמבר פקפקו בהיגיון של הגשת כתב אישום חמור נגד ראש ממשלה מכהן, כשנדרשים כל כך הרבה עדים ודיונים להוכחת אשמתו, אם בכלל. כידוע, גם בפרקליטות ובסביבתה צצו בעבר פקפוקים מסוימים, אבל היצר הקטגורי והטהרני הכריע את הכף. במקום להקהיל עכשיו הפגנות ולארגן עצומות געוואלד על קץ שלטון החוק, עדיף להכיר בטעות הקשה ולהביע חרטה.
