הממשלה שבדרך עומדת לפני חקיקת בזק. על הפרק שלושה תיקוני חוק עיקריים: פסקת ההתגברות על פסקי דין של בית המשפט העליון; ביטול עילת הסבירות בביקורת על החלטות מנהליות ומתן רוב לממשלה בוועדה למינוי שופטי בית המשפט העליון. בנוסף, מתוכננות חקיקות לתמיכה באינטרסים אישיים של מורשע בשתי עבירות פליליות ונאשם בשלוש עבירות פליליות ועוד היד נטויה.
- היועמ"שית נגד מהלכי הממשלה המתהווה: "שינוי משטרי אינו מתאים לחקיקת בזק"
- "כל חוק שמוכן – עולה": בגוש הימין מזרזים את החקיקה לפני הקמת הממשלה
המשמעות של פסקת ההתגברות היא שנפגעים שני עקרונות יסוד של הדמוקרטיה. האחד- נפגע עיקרון הפרדת שלוש הרשויות (מחוקקת, מבצעת ושופטת). הרשויות נועדו להיות עצמאיות ותפקידן לבקר, לרסן ולאזן זו את זו. פסקת ההתגברות גורמת לשליטה מוחלטת של הממשלה על הרשות השופטת, בכל הקשור לממשלה ולרשות המבצעת. ההתגברות על פסקי דין של בית המשפט העליון תיעשה באמצעות הכנסת, ברוב רגיל אשר עומד לרשות הממשלה כבר ביום הראשון לכינונה. הממשלה מעמידה את עצמה מעל החוק. העיקרון השני שנפגע, הוא עיקרון שלטון החוק, הקובע שכולם כפופים באופן שווה לחוק, כולל השלטון.
שילוב של הרשות המבצעת והרוב העומד לרשותה בכנסת מבטל למעשה את בית המשפט העליון והרשות השופטת, בכל הקשור לפעולות הממשלה. מעיקרון שלוש הרשויות הנפרדות נשארות שתי רשויות בלבד, שמחוברות ביניהן מיום כינון הממשלה. בית המשפט העליון מנוטרל בכל הנוגע להחלטות הממשלה ופעולותיה. כאמור, הממשלה עומדת מעל החוק. זה כמו בימי המלוכה שקדמו לדמוקרטיה. ישראל תפסיק להיות דמוקרטיה או תהפוך למוטציה מעוותת שלה.
הציבור הדתי על גווניו השונים צריך להבין שמבחינת האזרחים שוחרי הדמוקרטיה, תיקוני החקיקה המתוכננים הם כמו העמדת צלם בהיכל – במקרה זה בהיכל הדמוקרטיה. זהו סוג של "יילחם ובל יעבור". אין להמעיט בחשיבות הדמוקרטיה הליברלית בעיני חלק גדול בעם. הדבר עלול להוביל לחוסר יציבות ואולי אף למלחמת אחים, לשמחת שונאינו.
יש בינינו שיאמרו כי זו הדמוקרטיה בהתגלמותה. ממשלה שנבחרה כדין מציעה חוקים שהכנסת מאשרת בתמיכת רוב נציגי הציבור הנבחרים שבכנסת. אז זהו שלא. ראשית, דמוקרטיה מהותית היא דמוקרטיה שנשלטת על ידי הרוב, אך תוך הגנת המיעוט ובמיוחד שמירת זכויותיו לדמוקרטיה. שנית, בהיעדר חוקה ובניטרול כוחו ועצמאותו של בית המשפט העליון, כל מי שאינו מיוצג בקואליציה, דהיינו כמחצית מהאזרחים, נתון לחסדי הממשלה והרוב. שלישית, הממשלה תעמוד מעל החוק. זו אינה דמוקרטיה.
אין ספק שאם יעמידו למשאל עם את השאלה מי מזדהה עם האמירה ש"מדינת ישראל היא יהודית ומהווה בית לאומי לעם היהודי ודמוקרטית", רוב גדול יצביע בעד. פגיעה מהותית בשני עקרונות יסוד של הדמוקרטיה כמוהם כפגיעה בזהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל. זוהי פגיעה קשה בציבור שוחר הדמוקרטיה. החצי השני בעם יצטרך להילחם נגד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה. יש חשש אמיתי להידרדרות למלחמת אחים.
* * *
כל דמוקרטיה, מבוססת על מספר עקרונות. חלקם נכללים בחוקי המדינה או בחוקתה. היעדרותו של עיקרון דמוקרטי מהחקיקה לא פוגעת בתוקפו ובחשיבותו. לדוגמא, נניח שיחוקק חוק שמעניק לכל אזרח בלונדיני מאה קולות בבחירות. האם יעלה על הדעת לקבל חוק זה, הנוגד את העיקרון של שוויון זכויות בין כל האזרחים בבחירות?
יש שיאמרו שאין סיכוי לנצח במאבק הציבורי נגד ממשלה הנתמכת בחלק גדול בעם. הם טועים ומטעים. המטרה אינה לנצח את הממשלה, אלא למנוע ממנה לחוקק חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. כוחן של מחאות ציבוריות גדולות ומתמשכות, עד כדי מרי אזרחי לא אלים של חלק גדול בעם, הוא עצום. אין ממשלה שמסוגלת לנהל מדינה לאורך זמן עם חצי עם בלבד, אלא אם מדובר בהפיכת המשטר לדיקטטורי. זה אירוע אחר, שנקווה שלא נגיע אליו.
קיים חשש שהממשלה תעורר את המחנה התומך בה להתנגשות במחנה התומך בדמוקרטיה המהותית, על בסיס שנאה, פלגנות וניצול רגשות קיפוח ומצוקה. זו תהיה אש זרה שלהבותיה יכולות לשרוף את הבית הלאומי השלישי.
מעבר לכך, כולנו צריכים לדעת שלא לעולם חוסן. הרכב קואליציוני אחר יכול להשתמש באותם חוקים שיתוקנו להשיג מטרות הפוכות. על כולנו לזכור שמחצית העם לא יכולה לקיים מדינה. עימות בין שני חלקי העם יביא לאחד מהשניים- מלחמת אחים או איבוד מחויבות למדינה של כמחצית העם. שני התסריטים רעים.
עלינו למצוא פשרה ראויה. כפי שאמר אברהם אבינו- אנשים אחים אנחנו.
