נאומה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בכנס חיפה למשפט 2022 גילה לנו יועצת משפטית שלא הכרנו. יועצת משפטית נחושה, בעלת עמוד שדרה, חסרת מורא שיודעת להתעמת עם בעלי הכח. מה קרה? מאיפה צצה היועצת הזו, שלא הכרנו בעשרת החודשים האחרונים? מדוע עד כה לא שמענו את קולה, וכעת נישא פתאום קולה ברמה?
תשובה חד משמעית ספק אם ניתן לתת, אולם קשה להתעלם מהקשר בין חילופי השלטון המסתמנים ובין השינוי שעבר על היועמ"שית. רק ימים ספורים חלפו מאז עברה השליטה בכנסת "דה פקטו" לידי הקואליציה המתגבשת והנה מצאה היועמ"שית לנכון לתקוף את יוזמות החקיקה שהיא מובילה.
הפער בין שתיקת היועמ"שית משך חודשים ובין נאומה היום הוא כמעט בלתי ניתן לגישור. מתקפה על חוק בן גביר, מתקפה על יוזמות החקיקה, והכנסת היד לעומק העשייה הפוליטית בכנסת, בעוד בהרב-מיארה היא בכלל היועצת המשפטית לממשלה.
והנה חזרו לחיינו מונחים שלא שמענו כבר שנה וחצי, כל עוד שלטה פה ברמה "ממשלת השינוי". פתאום נשמעות הזמירות על "דמוקרטיה מהותית", על "מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון", על "פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק" ועוד ועוד. כל הביטויים שאיש לא השמיע כאשר הממשלה היוצאת פעלה אפילו לא מכוח אמון הכנסת, אלא לאחר שזו פוזרה.
נכון, מדובר ביוזמות משמעותיות שחלקן בעל השפעה על שיטת המשטר. אך משום מה קולם של המשפטנים לא נשמע כאשר שיטת המשטר בישראל נהפכה על ראשה בין בחירות להשבעת ממשלה כדי לאפשר לבני גנץ להיות "ראש ממשלה חלופי". הדאגה מפני שינויים משטריים בישראל איננה זהה אל מול כל השינויים מסוג זה. יש שינויים לגיטימיים ויש שינויים שמצדיקים נאום חוצב להבות של היועצת המשפטית לממשלה.
ומעל כולם הטענה המופרכת על "פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק". מי עומדת בקצה הפירמידה של מערכת אכיפת החוק, בשפיץ של השפיץ שלה? כמובן, היועצת המשפטית לממשלה. היא זו שמחזיקה בכוח, היא זו שמנחה את כל המערכת, והיא הפוסקת האחרונה בכל סוגיה. כאשר היועצת המשפטית לממשלה טובלת את ידיה בנאום פומבי בפוליטיקה, מה זה אם לא "פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק"?
