האתר הערבי "ראי אליום" בישר ביום שני על מפגש פסגה בין יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו־מאזן למלך ירדן, עבדאללה השני. במפגש הוכרז על הקמת וקף חדש בהר הבית שייקרא "הקדש מוסטפא", אשר יממן תוכנית שבמסגרתה ישבו במקום הקדוש בעולם מדי יום יותר מאלף מוסלמים וישננו את הקוראן. "המלך הירדני ירים תרומה נדיבה בשם המדינה הירדנית כדי להשיק את היוזמה החדשה זו, שהוכרז כי תכלול קורסים מיוחדים לשינון ודקלום של הקוראן האצילי ליותר מאלף איש במתחם מסגד אל־אקצה", נכתב באתר, "הכוונה היא להעניק תגמול כספי חודשי לאלף המשננים, ובלבד שיהיו תושבי ירושלים".
- המופתי לשעבר של הרשות הפלסטינית מעודד רצח יהודים מלב ירושלים
- פלסטיני ניסה לחנוק יהודי בהר הבית, אך המשטרה מפקחת דווקא על יהודים
באתר ציינו שבמשך עשרים השנים האחרונות לא נקטה ירדן יוזמה דומה; הקמת הווקף החדש נעשית ככל הנראה על רקע עליית ממשלת הימין החדשה בישראל והתמורה העלולה להתרחש בהר הבית בעקבות זאת. בירדן ובקרב הפלסטינים חוששים מכך, כנראה.
עם או בלי קשר ליוזמה הדתית־פוליטית הזו, ביום השקתה שוב פרצו מהומות קשות ברחבי ירדן, תוך קריאות חריפות נגד בית המלוכה המקומי לנוכח המצב הכלכלי הקשה במדינה. האצבע המאשימה הופנתה ישירות אל המלך. מוקדם להעריך את מידת ההצלחה של המהומות הללו, אם כי יש הטוענים שימי בית המלוכה ההאשמי ספורים. בכל אופן, אין ספק שהמקום שבו שלטון עבדאללה השני הוא היציב ביותר – יציבות ללא עוררין – הוא הר הבית בירושלים. על אף התבהלה הירדנית, אפשר להעריך שגם ממשלת הימין המסתמנת לא תשנה דבר בשליטה הירדנית ההדוקה במקום – שליטה שראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ביצר והעצים עד כה בשנותיו הארוכות כראש ממשלה.
צעד מתבקש היה להמיר את הווקף הירדני, המנהל את ההר, בווקף ישראלי. מוסד כזה קיים מזמן ונתון לשליטת המשרד לשירותי דת. אפשר ורצוי לקבוע גם שסמכות הווקף אינה קיימת בכל רחבת הר הבית, אלא מוגבלת למסגד אל־אקצה בלבד. אבל גם זה לא צעד שנתניהו יעשה בעצמו, בלי שתהיה זו דרישת סף של גורמים אחרים בקואליציה – כאלו שראש הממשלה המיועד זקוק נואשות לקולם. בינתיים לא נראה צעד כזה באופק.
בעיני ראש הממשלה המיועד אין הבדל בין פתיחה בשבתות ליהודים לבין היתר תפילה או אפילו זביחת קורבן פסח בהר. כל שלוש האפשרויות אינן באות בחשבון בעיניו
ובשעה שירדן והפלסטינים מעמיקים את האחיזה בהר, ישראל דואגת לשדר מגמת נסיגה ממנו. השלט של הרבנות, הטוען שלפי דין תורה נאסר לעלות להר, שוב הוצב השבוע בשער היחיד שדרכו נכנסים יהודים לאתר. השלט הקודם הוסר במחאה בידי המבקרים המתוסכלים שהמתינו בתור הכניסה להר בתשעה באב, והקרן למורשת הכותל נרדמה כנראה בשמירה.
מי שטרח לעורר את הקרן היה עיתון הארץ. לא הפרת איסור הלכתי כלשהו הטרידה את ביטאון השמאל הזה, כמובן, אלא דווקא הצלחת תנועת המאבק היהודית למען ההר להפוך אותו לסמל לאומי – סמל שזוכה לתמיכה מכותל לכותל כמעט. העיתון נחרד מכך ששלט חלופי מטעם העולים הוצב במבואת ההר, ואשר מקדם בברכה את העולים בטהרה אליו. שלא במפתיע, ברבנות מיהרו לציית לדרישת הארץ, ובתוך שלוש יממות מפרסום הכתבה שבו ותלו שלט חלופי במקום, המצהיר על האיסור לעלות למקום.

עד יום רביעי יצטרך בנימין נתניהו להודיע לנשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, שעלה בידו להקים ממשלה. לנוכח רף הציפיות הגבוה, יש להניח שגם נושא הר הבית יעלה על הפרק במשא ומתן בין עוצמה יהודית לליכוד. כנהוג בישראל בהסכמים קואליציוניים, ובכלל בסוגיות ברומו של עולם, זה יקרה מן הסתם ברגע האחרון. יושב ראש עוצמה יהודית, איתמר בן־גביר, צריך להציג לבוחריו הישג כלשהו בהר הבית, אולם מינורי ככל שיהא ההישג הזה – כשזה נוגע להר, בעיני ראש הממשלה הנבחר דין פרוטה כדין מאה.
אחרי בחירות 2020 התפאר נתניהו בכך שסירב לדרישת בן־גביר לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית – צעד שלוּ היה נוקט אותו, היה מביא להסכמת עוצמה יהודית להסרת התמודדותה בבחירות. בסבירות גבוהה, הוא היה גם מביא לכך שגוש נתניהו היה משיג כבר אז 61 מנדטים. ובכל זאת נתניהו לא עשה זאת. למען הדיוק ההיסטורי, כל שביקשה אז עוצמה יהודית מנתניהו היה לאפשר את פתיחת הר הבית בשבתות ליהודים, כפי שהיה עד שנת 2000. אולם בעיני נתניהו אין הבדל בין פתיחה בשבתות ליהודים לבין היתר תפילה או אפילו זביחת קורבן פסח בהר. כל שלוש האפשרויות אינן באות בחשבון בעיניו.
הרבה מים זרמו בקדרון מאז אביב 2020, ובשלהי 2022 עוצמה יהודית היא מפלגה שמחזיקה בידיה את קואליציית נתניהו. גם אם תסתפק בדרישות מזעריות לגבי המתחם המקודש, סביר שאלו ינופחו בתקשורת בידי אנשי הקמפיין הבלתי נלאים של הליכוד כדרישות מופרכות ומוגזמות. היכונו ליום רביעי הקרוב, אם כן, שבמהלכו הארץ כולה תבחן את יכולת העמידה של איתמר בן־גביר בפני מכבש הלחצים העצום שלשכת נתניהו תפעיל עליו בכל הקשור להר. אם יעמוד בה, השמיים הם הגבול.