עם הצעות החוק שאושרו השבוע בכנסת בקריאה טרומית נמנה גם תיקון חוק יסוד הממשלה, המכונה "חוק סמוטריץ'". התיקון, שנועד לאפשר את כהונתו של שר במשרד הביטחון הממונה על פעילות המנהל האזרחי, עורר התנגדות רבה בקרב בכירים במערכת בהווה ובעבר. הם טענו שלא ייתכן להכפיף יחידה צבאית לסמכותו של שר שאינו שר הביטחון. אולם מסמך שנחשף בעתירה שהגישה תנועת רגבים בעניין בקשה על פי חוק חופש המידע, שהדיון בה נערך השבוע, מלמד עד כמה זקוק המנהל ליד מכוונת בדרג המדיני.
בקשת חופש המידע הוגשה לראשונה בחודש אפריל אשתקד. אנשי רגבים ביקשו לקבל את נתוני האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בשנת 2020. בתנועה סברו שיקבלו את המידע בקלות, משום שבמנהל האזרחי נוהגים לסכם כל שנת עבודה של יחידת הפיקוח בחוברת נאה ובה הנתונים המלאים על פעילות היחידה. כדי שיבינו במנהל למה הם מכוונים, צירפו ברגבים העתק של החוברת המסכמת את שנת העבודה 2019. אולם הנתונים לא נמסרו. בחלוף שנה ביקשו ברגבים לקבל גם את נתוני האכיפה בשנת 2021, ושוב המנהל התעלם.
לאנשי רגבים נמאס, ולפני כחודש וחצי הם הגישו עתירה בדרישה לקבל מענה. דיון בעתירה נקבע ליום שלישי השבוע, וכרגיל במקרים כאלו – ימים ספורים לפני המועד קיבלו ברגבים סוף־סוף מסמך רשמי מהמנהל האזרחי. לאכזבתם לא היה זה המסמך המסורתי, המלא והמפורט, אלא מצגת קצרצרה המכילה נתונים גולמיים, שקשה מאוד להבין מתוכם את תמונת המצב האמיתית בשטח.
גם יורם נועם, שופט עמית בבית המשפט המחוזי בירושלים שדן בעתירה, לא אהב את דלות המענה ודרש מהמנהל לספק בהקדם לרגבים נתונים מלאים יותר. הוא גם תהה בקול אם אכן לא הופקה בשנים הללו חוברת נאה כבעבר. אך אפילו מניתוח הנתונים הגולמיים שכן נמסרו אפשר ללמוד, על סמך השוואה לממצאי מעקב רגבים, שלכל מבנה בלתי חוקי חדש במגזר הישראלי נפתח תיק בנייה בלתי חוקית, אך במגזר הפלסטיני רק לכמחצית מהמבנים נפתח תיק כזה. גם לאחר שתיק כבר נפתח, במגזר הישראלי הסיכוי למימוש צו ההריסה הוא כ־100 אחוז, ואילו במגזר הפלסטיני – 42 אחוז בלבד.
במנהל האזרחי לא יושבים חדלי אישים, אלא קצינים ועובדי מדינה מן הראויים ביותר. אולם אחרי שנים רבות כל כך של חידלון בפועל, לא פלא שהמסקנה של סמוטריץ' הייתה שרק שר שהמערכה נגד ההשתלטות הפלסטינית על המרחבים הפתוחים בוערת בלבבו יוכל לגרום למִנהל למלא את ייעודו. ייתכן מאוד שגם במנהל עצמו עובדים רבים מייחלים לכך.
