תקופת החורף היא עונת שפל בביקוש למלונות ונופש. משום כך, למעט חנוכה ותחילת השנה האזרחית, המחירים בעונה הזו אמורים להיות אטרקטיביים ביותר. התיאוריה הזו נכונה, אך היא תמיד יחסית: בהשוואה למחירי המלונות הישראליים בקיץ, כעת אכן יותר זול.
מי שתכנן בשבועות האחרונים חופשה חורפית קצרה בארץ הקודש ובדק באתרי המלונות ובמנועי ההשוואות והחיפוש, הופתע מהפערים הבלתי נתפסים בין ישראל לאירופה. הפער הזה בולט בתקופת הקיץ, אבל מתברר שהוא מתחדד מחוץ לעונה. באוסטריה למשל, לא קשה למצוא מלונות בסטנדרט של 4 כוכבים ואפילו 5, שעולים ב"אוף סיזן" פחות ממחיר של אכסניית נוער בארץ.
לאחרונה פרסמה רשת פתאל את דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של השנה. פתאל היא הרשת הגדולה בישראל, והיא מנהלת 60 מלונות בארץ. הצצה לנתונים שלה מספקת תמונה מעניינת אבל לא אופטימית לנופש הישראלי. ובכן, מתחילת 2022, ההכנסה היומית הממוצעת מחדר במלון של רשת פתאל עמדה על לא פחות מ־1,146 שקל. מדובר בעלייה של 15% ביחס להכנסה מחדר בשנת 2019.
המחיר היקר מקומם כפליים כשמשווים אותו להכנסות הרשת בחו"ל. מלבד המלונות בארץ, פתאל מנהלת עוד 150 מלונות מעבר לים, רובם המוחלט באירופה. מהנתונים עולה כי באותה תקופה חדר באירופה הניב לה הכנסה יומית של 140 יורו, ובעברית: כ־500 שקל. כלומר, חדר מלון בישראל יקר בכ־130% יותר בהשוואה לחדר מלון של אותה רשת באירופה. ההכנסה הגבוהה ביותר לחדר מחוץ לישראל מתקבלת בקפריסין, וגם בהשוואה לשם, המחיר בישראל גבוה יותר בכ־65%.
פתאל רשמה ברבעון האחרון תוצאות שיא של כל הזמנים, עם הכנסות של 1.75 מיליארד שקל. והיא לא לבד. אם בוחנים את שלוש רשתות המלונות הגדולות בישראל – כולל ישרוטל ודן – ההכנסות המצרפיות שלהן בתשעת החודשים הראשונים של השנה מגיעות ל־6.4 מיליארד שקל.
המחיר מקומם כפליים כשמשווים אותו לחו"ל. חדר מלון בישראל יקר בכ-130% יותר בהשוואה לחדר מלון של אותה רשת באירופה
בתי המלון חטפו מכה קשה בקורונה, אך הם קיבלו סיוע מהמדינה והספיקו להתאושש מהר מאוד. נזכיר כי בשנה שעברה עמדה רשת ישרוטל בעין הסערה, על רקע כוונתה לחלק לבעלי מניותיה דיבידנד נאה של 25 מיליון שקל, חודשים ספורים אחרי שקיבלה ממדינת ישראל מענק סיוע של 36 מיליון שקל (כולל פטור מתשלומי ארנונה), בעקבות נזקי הקורונה והשבתת המלונות.
ישראלים רבים שרגילים לצאת בחופשת הקיץ לחו"ל, אך בשנה שעברה הדבר נמנע מהם על רקע הסגרים והמגפה, גילו לתדהמתם שבתי המלון ניצלו עד תום את היותם "לקוחות שבויים" והזניקו מחירים אל על. ישרוטל רשמה אשתקד זינוק של 76% ברווחים, בהשוואה לטרום תקופת הקורונה. הרווח שלה ב־2021 היה גדול פי 10 מסכום ההפסד שלה כתוצאה מהקורונה. גם בנתונים של פתאל ניתן למצוא לכך ביסוס: ההכנסה היומית הממוצעת לחדר במלונות שלהם בישראל ב־2021 הגיעה לסכום של 1,248 שקל, יותר מבשנת 2019 או 2022.
אגב, המנכ"לים של שתי הרשתות הללו פונקו בשנה שעברה בשכר והטבות בשווי של יותר משמונה מיליון שקל לכל אחד. לשם השוואה, במניות המלונות הללו מחזיקים בעיקר הבעלים (שנהנים מהדיבידנדים), ורק כ־10־20 אחוזים מוחזקים בידי הציבור. זאת לעומת מניות הבנקים למשל, שם מחזיק הציבור כ־80%, ושכר המנכ"לים שלהם מוגבל ל־3.5 מיליון שקל בשנה.
לבעלי המלונות בישראל יש כמובן הסברים לפער במחירי החדרים. בפתאל טוענים שלמרות העלות הגבוהה של חדר בישראל לעומת המחיר באירופה, הרווחיות נמוכה באופן משמעותי. לדבריהם, עיוות זה נוצר בגלל העלויות העודפות שמושתות עליהם בישראל ביחס לאירופה (מזון, ארנונה, חשמל, כוח אדם, כשרות ושירותי הצלה ואבטחה). כך קורה שחדר בישראל עולה יותר מבאירופה, אך הרשת מרוויחה עליו פחות. הנתונים אינם מספיקים כדי לבחון את הטענות הללו. אבל גם אחרי שלל ההסברים, בעלי המלונות אומרים כמעט בפה מלא: למה מעלים מחירים? כי הם יכולים.
התחזית האופטימית שלהם נראית פסימית מאוד עבור הצרכן הישראלי. אם המחירים הנוכחיים לא מספיק יקרים, בשבוע שעבר העריך דוד פתאל, בעל השליטה ברשת, כי הנופש בבתי המלון בישראל צפוי להתייקר עוד בשנה הקרובה, בשל ירידה משמעותית בקצב בניית חדרי מלון חדשים: "בשנתיים וחצי האחרונות כמעט לא בנו בתי מלון חדשים בישראל ובעולם. זה מאפשר לנו להעלות מחירים בכל מקום שבו אנחנו פועלים, פשוט משום שההיצע קטן והביקוש רק הולך וגדל", צוטט פתאל בעיתון גלובס. הוא הוסיף כי "התיירות היא כבר לא מותרות כמו שהיה בעבר, זה מוצר בסיסי כיום. אנשים רוצים לבזבז, ובישראל גם מבזבזים את מה שאין".
הדברים הללו מעניינים במיוחד נוכח הדברים שאמר רק לפני מספר חודשים עמיתו מנכ"ל רשת ישרוטל, ליאור רביב, בריאיון לידיעות אחרונות. על פי רביב, "מחירי המלונות בארץ הם בבואה של יוקר המחיה בישראל". האמת, אם נופש הוא אכן "מוצר בסיסי", לא מדובר בבבואה אלא באחד המחוללים הישירים של יוקר המחיה.
