הממשלה המתרקמת תצטרך להתמודד כבר בפברואר הקרוב עם דיוני תקציב סוערים ושאלות של סדרי עדיפויות. באותו זמן יונחו לפתחה גם "הגדלות הרמטכ"ל" – אותן תוספות לפנסיה של קציני צה"ל שניתנות באופן לא חוקי כבר כמה עשורים – אשר יגיעו לדיון נוסף בבית המשפט העליון.
שלוש ממשלות ביקשו ארכות והבטיחו להסדיר את התשלומים, שעלותן המוערכת לקופת המדינה היא 1.3 מיליארד שקלים בשנה. הממשלה היוצאת החליטה להכשיר את הגדלות הרמטכ"ל ולחוקק אותן בחקיקה ראשית, אך נפלה לפני שהצליחה להביא את החקיקה לקו הסיום.
אחד הדוברים הבולטים בנושא היה אז בצלאל סמוטריץ'. "החלטת הממשלה המתוכננת על הגדלה גורפת של הפנסיות התקציביות לקציני צה"ל בעיתוי של משבר כלכלי, והגדלה דרמטית של תקציב הביטחון על חשבון צרכים חברתיים, נראית רע מאוד ואני קורא לממשלה לחזור בה", כתב סמוטריץ' בדף הפייסבוק שלו באוגוסט אשתקד.
כעת, אם ימונה לשר האוצר, כפי שמסתמן כעת, יצטרך סמוטריץ' להתמודד מול הגוורדיה הוותיקה של צה"ל – וכנראה גם עם שר ביטחון שבא מקרבה וזכאי לפנסיה תקציבית בעצמו: יואב גלנט. האם יצליח לעמוד בפרץ ולהתעקש על צמצום הפנסיות, או שמא ימשיך את הקו של הממשלה הקודמת בהכשרת התוספות הלא חוקיות, כפי שעשה שר האוצר הנוכחי אביגדור ליברמן?
השבוע קיבלנו תזכורת נוספת לחשיבות הנושא, שמשרד האוצר מציף שוב ושוב: דו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר על גופי הביטחון, שהתפרסם השבוע, כולל נתונים מעוררי אי נוחות על שווייה הכולל לאורך השנים של פנסיה תקציבית ממוצעת של קצין בצה"ל: כ־8.7 מיליון שקלים.
רבים ממקבלי הפנסיות הללו, שפשטו את מדיהם בשנות הארבעים לחייהם, השתלבו יפה באזרחות ומשתכרים בערך פי שניים מהשכר הממוצע במשק. קצבתו של אלוף בדימוס מגיעה לכ־45 אלף שקלים, ובמקביל הוא עשוי להשתכר במגזר הפרטי כ־84 אלף שקלים (ממוצע ההכנסה הפרטית בעשירון העליון של גמלאי צה"ל). לא בדיוק אנשים שמתקשים להביא טרף לביתם. בגופים הביטחוניים האחרים, שב"כ ומוסד, ייצרו מסלולי שירות חדשים המבטיחים למשרתים שכר גבוה מהיום הראשון בתפקיד תמורת ויתור על הסדרי פנסיה, אך בצה"ל מסרבים בינתיים לשמוע על כך.
בעולם תעסוקתי שבו פנסיה תקציבית היא פריט ארכיאולוגי, בצה"ל מתעקשים להשאיר אותה בחיים. הצבא מתעקש שמדובר בכלי משמעותי לגיוס כוח אדם איכותי, אבל רוצה במקביל להגדיל גם את שכרם של המפקדים הצעירים מכיוון שמגיע להם תגמול הוגן על עבודה מסביב לשעון ובסיכון גבוה; להגדיל את שכרם של המשרתים בתפקידים טכנולוגיים, שאליהם הוא מתקשה למשוך כוח אדם איכותי מול ההצעות בשוק ההיי־טק; וגם את שכרם של חיילי החובה, שקשה בכלל לקרוא לו שכר.
צה"ל רוצה גם, גם וגם, ורגיל לקבל הכול. אבל הוא מתקשה להפנים שהעוגה מוגבלת, ושמי שמקצה 40 אחוזים מכלל תקציב שכר הקבע שלו לטובת פנסיות – לא יוכל לתגמל כראוי את כל היתר.
אחד הנושאים הראשונים שיונחו על שולחנו של סמוטריץ' יהיה הסכם המסגרת עם עובדי המדינה, ואחריהם יבוא צה"ל עם דרישה לעדכון ההסכמים מולו. סמוטריץ' כבר הספיק להסתכסך עם נציגיהם של עובדי המדינה, ויושב ראש ההסתדרות ארנון בר־דוד הגדיר את מינויו הצפוי לשר האוצר "סדין אדום". מעניין לראות כיצד יגיבו בכירי מערכת הביטחון כשייחשפו להתבטאויות של סמוטריץ' בנוגע לפנסיות הצה"ליות. במקרה הזה סמוטריץ' יימצא בעצמו בתפקיד כפול: שר אוצר וגם שר במשרד הביטחון.
בסוף השרשרת מגיעה גם משטרת ישראל, ששכרה צמוד לשכר בצה"ל. גם שם כבר שמענו את השר המיועד, איתמר בן־גביר, אומר כי "השוטרים עובדים במסירות נפש, וצריכים לקבל שכר הולם". במהלך המשא ומתן הקואליציוני דרש בן־גביר להגדיל את תקציב המשטרה, כאשר חלק מהתוספת יגיע אל השוטרים. אלא שלפי נתוני משרד האוצר שהתפרסמו השבוע, שכרם לא נמוך בכלל: השכר הממוצע במשטרה קרוב ל־20 אלף שקלים, וגם כשמסתכלים על בלשים וסיירים מתחילים (עד חמש שנות ותק) – מדובר על שכר ממוצע של כ־15,385 שקלים.
הן בצה"ל, הן במשטרה והן בשירות המדינה סובלים באופן קבוע מקושי במשיכת כוח אדם איכותי. הפתרון שקברניטי הגופים הללו מציעים תמיד הוא תוספת תקציב, לרוב בליווי הפחדות בדבר "נטישה המונית". אבל כשנוברים בפרטים כמו תוספות דרגה, ביגוד והגדלות רמטכ"ל, מגלים הרבה כסף שמסתובב במערכת ושאפשר לעשות בו שימוש טוב יותר. "לקצץ בשומנים", קראו לזה פעם.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון האחרים וממשיך להישחק. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן. צה"ל פועל בימים אלו בשיתוף עם משרד האוצר לקידום פתרונות ומענה לאתגרי כוח האדם בצה״ל, לקראת דיוני התקציב הקרובים".
