פלסטינים שמעודדים ומוציאים לשטח פיגועים לא באמת צריכים סיבות או תירוצים להוציא פיגועים ובכל זאת הבוקר, עם היוודע מותו של המחבל הכלא, נאסר אבו חמיד, ממחלה בבית החולים, בשב"ס ובשב"כ מעלים כוננות או יותר נכון, נכנסים לדריכות.
מות המחבל בכלא: בשב"ס נערכים להפרות סדר
אחת הסיבות לתגובה זו של מערכת הביטחון, הן ההתבטאויות שיוצאות מתוך רצועת עזה – בעיקר מהחמאס והג'יאהד האסלאמי הפלסטיני, ומכך שבבתי הכלא בהם כלואים מחבלים פתחו בשביתה שבדרך כלל מסתיימת בהסלמה שלאחריה הדרך לזליגה לרחוב קצרה. ועדיין, במערכת הביטחון מבהירים כי המחבל מת ממחלה, הוא ביקש לאחרונה להשתחרר בגלל מצבו הרפואי וסורב באופן מוחלט.
כעת מתברר כי באישור של מערכת הביטחון והדרג המדיני, ביממה האחרונה קיבל המחבל ביקור מיוחד של אימו שהגיע למיטתו כדי להיפרד ממנו. ההבנה הייתה כי המחבל לא ישרוד את הימים הקרובים ובמערכת הביטחון קיבלו את בקשת הביקור לא מהמקום ההומניטרי אלא מזה התודעתי שנועד בעיקר להביא את האמא לראות שהוא לא מת בגלל היחס שקיבל אלא בגלל מחלתו. כך או כך, זה לא עזר והבוקר הרשתות הערביות מיהרו להאשים את ישראל כמי שלא טיפלו בו וזו הסיבה שמת.
הגדרתו של אבו חמיד ברחוב הפלסטיני היא עבריין שדילג לעולם הטרור. נאצר אבו חמיד היה פושטק פלסטיני שהסתבך עם החוק והשתלב בארגוני הטרור לשם התאים כמו כפפה ליד. הוא ידע מיד שממנו לא יצא יותר מעבריין שיכול לכל היותר להגיע לכלא בגלל עבירות פליליות, אבל ברשות הפלסטיני קיים נוהג שמי שבוחר בטרור, גם אם הוא עבריין שפל, מסומן מיד, הופך לגיבור ברחוב ומשפחתו מקבלת מעמד שונה ממשפחות של פלסטינים אחרים. כי אם כבר לשלוף סכין אז עדיף לרצוח, ואם רצחת, סידרת את המשפחה בקצבה קבועה מתנת אבו מאזן ושות'. בכלא קיבל אבו חמיד מעמד של יד ימין של האיש והטורטית מרואן ברגותי וברחוב הפלסטיני ייעדו לו תפקיד מרכזי בכוורת של ברגותי ביום שאחרי אבו מאזן.
