בציבוריות הישראלית רווחת לעיתים התפיסה כי קיים מתח בין ערכים דמוקרטיים-ליברליים לבין ערכים יהודיים. מתח זה דוחק לעיתים את הערכים הדמוקרטיים מתכניות הלימוד במסגרות חינוכיות רבות בחינוך הממלכתי-דתי, מתוך חשש שלימוד מעמיק זה יוביל להחלשת הזהות היהודית. לאור תהליכים אלה, ניתן היה לצפות כי הציבור בישראל ובפרט זה המרכיב את החברה הדתית, יצדד בכך שמערכת החינוך לא תעסוק בהקניית ערכים דמוקרטיים אלא תתמקד בערכים זהותיים-דתיים ובהקניית ידע ומיומנויות; אולם בחינה של תפיסת החברה בישראל מגלה מציאות אחרת.
- "היינו גזענים": הפצעים של גרעין הנח"ל הדתי מלפני 50 שנה נפתחים מחדש
- "אם יש משהו אלים בצורה שבה רב מדבר על להט"בים, ברור לאדם החילוני שזה לא קול ה'"
בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה נמצא כי מתוך כלל הציבור, 70.7% מייחסים חשיבות להקניית ידע ומיומנויות בבתי הספר באופן שווה לחינוך לערכים דמוקרטיים. בקרב ציבור שהגדיר עצמו דתי, 63% ענו באופן זהה, דהיינו, באופן המייחס חשיבות זהה להקניית ידע ומיומנויות ולחינוך לערכים דמוקרטיים. נתונים אלה מוכיחים כי גם אם קיים מתח בין השפות ותפיסות העולם, הציבור בכללותו מאמין בחינוך לערכים דמוקרטיים בבתי הספר ונותן את אמונו במסגרות החינוכיות כמקום הראוי שינחיל אותם.
התמיכה שעלתה בסקר, לפיה 60.8% מהציבור המגדיר עצמו דתי (61.2% מהציבור בכלל), מאמין כי נכון שבבית ספר יידונו נושאים אקטואליים שיש עליהם מחלוקת ציבורית כדוגמת פסקת ההתגברות, מלמדת כי הציבור הדתי נותן אמון בצוותי ההוראה שיידעו לקיים את הדיונים באופן ראוי. הדבר מאפשר לתלמידים להכיר את הסוגיות ואף לחשוב על מורכבות הבעיות.
לעיתים קרובות, צוותי ההוראה אינם מרגישים באמון שניתן להם ונמנעים מלדון בסוגיות מורכבות שצפות בהתמודדות עם נושאים אקטואליים, בייחוד כאשר אלה מחדדים את המתח בין הערכים הדמוקרטיים לבין הזהות היהודית. על מנת לגשר על פער זה, יש לחזק את המיומנות בקרב צוותי ההוראה לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת. חשוב שדיון שכזה לא רק יכלול את הזוויות השונות העולות מסוגיות אקטואליות, אלא גם את ההבנה וההכרה הטמונה בהתבוננות מנקודות מבט מגוונות של קבוצות שונות בחברה בישראל.
כך למשל, חשוב כי בבית ספר חילוני כאשר דנים בנושאי דת ומדינה, תוצג נקודת מבטה של החברה הדתית על פלגיה השונים. בהתאמה, כאשר נלמדת אותה סוגיה בבתי ספר ממלכתיים דתיים, רצוי להסביר את נקודות המבט השונות המשקפות את החברה. היכרות עם זוויות אלה חיונית לא רק על מנת להבין את המחלוקות בחברה הישראלית, אלא גם כדי לחזק את התפיסה כי על אף שיש שוני בין הקבוצות. בסופו של יום כולנו חלק מחברה ישראלית אחת ויש צורך ליישב את המחלוקות בה, גם כאשר הפערים גדולים.
ההיכרות עם הזוויות השונות של הקבוצות בחברה היא הכרחית לאור העובדה כי כיום רוב המסגרות הלימודיות אינן כוללות ייצוג של הקבוצות השונות בחברה. על כן, החובה להנכיח את נקודות המבט המגוונות מתגלגלת לפתחם של צוותי ההוראה. בסקר נמצא שרוב בציבור הרחב (66.1%) היה מעוניין לשנות את המציאות שלפיה בבית הספר לומדים ילדים מקבוצות דומות מבחינה דתית, לאומית, תרבותית. על אף שכאשר בוחנים את המענה בציבור הדתי לסוגיה זו עולה כי רוב זה מצטמצם לכדי 50.1%. נתון זה יכול ללמד על הרצון לשמר את הערכים של הציבור וייתכן שאף על החשש מפני פגיעה בזהות אם המסגרות החינוכיות יהיו הטרוגניות.
אם אכן זוהי המציאות, חשוב על אחת כמה וכמה להציף את השונות בחברה הישראלית באופן שמלמד על המחלוקות מחד, ומחזק את היופי והמגוון בקבוצות השונות בחברה מאידך. ראוי ליצור מערכת חינוך עשירה ומרובת דעות והשקפות. המענה לשאלה כיצד עושים זאת, היה במרכזו של תהליך שהובל על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן בשנה האחרונה ושתוצריו יוצגו בכנס שייערך ביום חמישי הקרוב באוניברסיטת תל אביב, במעמד נשיא המדינה.
ענת טהון-אשכנזי היא מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה
