- הצצה נדירה לבית המקדש בעידן שקדם למרד החשמונאים
- לא ממש יוונים: מיהי האימפריה שעוררה את מרד המכבים
- לא רק בחנוכה: סגולות השמנים הטבעיים בריפוי וטיפוח העור
"לזה אתה קורא נס?", הניעו השמרנים את ידיהם בתנועת ביטול. "ניסים היו בתנ"ך, לא היום. נס זה יאור שהופך לדם, ארבה שמגיע משום מקום ובכורות שמתים, ים שנקרע, עמוד ענן ועמוד אש; נס זה מעמד הר סיני; נס זה מעבר הירדן, חומה שקורסת תחתיה, אבנים שנופלות מהשמיים ושמש שדוממת בגבעון. נס זה דבר שאתה רואה ולא יכול לפקפק בו. פה היה ניצחון צבאי־אסטרטגי. לכל היותר אפשר לקרוא לזה 'סייעתא דשמיא'".
"אבל היינו מעטים מול רבים וחלשים מול גיבורים", הזכירו המכבים.
אך השמרנים המאופקים לא השתכנעו: "תסתכלו על זה רציונלית. ניצחנו כי היינו נחושים והסכמנו למסור את הנפש; נכון שהיו לנו פחות אנשים מאשר ליוונים, אבל היו לנו יתרונות אחרים. אם נאמר את האמת, הצבא שלהם לא היה הכי חד בעולם ולא לגמרי הכיר את השטח, וכנראה לא ייחס המון חשיבות לארץ יהודה הקטנה. נכון שהם היו חיילים מאומנים ואנחנו לא, אבל אנחנו נאבקנו על החופש שלנו, וידענו לנצל את ההרים והעמקים לטובתנו. וצריך לזכור שאפילו מרדכי ואסתר לא תיקנו לומר הלל על הנס הגדול שקרה להם – אגב, עדיין לא לגמרי השתכנענו שהסיפור שלהם הצדיק חג חדש, אבל נניח לזה כרגע – והם כמובן הבינו שיום אחד של חגיגות זה לגמרי מספיק. שמונה ימים? ולתקן מצווה חדשה לדורות לזכר 'הנס'? נסחפתם לגמרי".
"אם הטענה היא שנס יכול להיות רק דבר שחורג מהטבע", השיבו המכבים, "הרי זה בדיוק מה שקרה פה. או שכבר הספקתם לשכוח שמצאנו פך שמן קטן שאמור היה להספיק ללילה אחד והספיק לשמונה?"
"בסדר, נס בקטנה", השיבו היהודים, שדווקא לא התנגדו באופן עקרוני לאכול איזו סופגניה טובה, אבל לא התכוונו להסתכן בברכות לבטלה. "היו כבר בהיסטוריה של העם שלנו מיליון ניסים כאלה, ואף אחד לא חשב שהם מצדיקים שינוי בלוח השנה. אולי גם נעשה חג לזכר כד הקמח וצפחת השמן של אליהו הנביא? לזכר הילד שאלישע הקים לתחייה? לזכר חנניה, מישאל ועזריה שלא נשרפו בכבשן האש? מה גם שזה נס לא הכרחי: כידוע לכולנו טומאה הותרה בציבור, וזו הייתה שעת הדחק. יכולנו להדליק את המנורה גם בשמן טמא. מה אתם מתלהבים מנס שבדיעבד אפילו לא נצרך הלכתית?"
"יודעים מה", ענה יהודה המכבי, שלא ציפה לאופוזיציה עקשנית כל כך, "בואו נעבוד הפוך: תנו לי דוגמה – על איזה נס אתם תודו שלגיטימי לקבוע לזכרו חג?"
אחד היהודים השמרנים השיב: "אם לצורך העניין עם ישראל יהיה מפוזר בכל כנפות תבל, ופתאום תהיה התעוררות ונחזור לארץ שלנו, ונהפוך אותה ממדבר שומם לארץ פורחת, אז נקבע חג".
"בדיוק", הסכים יהודי נוסף. "או אם יהיה חורבן לאומי עצום – לא כמו עם היוונים, משהו אמיתי – ואחרי כמה שנים פתאום נצליח לעמוד בכוחות עצמנו ולייסד ממלכה ישראלית עצמאית בארץ ישראל".
- רכבת ישראל הפכה לכלי לא אמין שאי אפשר לסמוך עליו בבחירת מקום עבודה
- גשם, הצפות ושיטפונות ברצועת עזה: "ישראל אשמה" | צפו בתיעוד
"או אם נמצא את עצמנו במלחמה מול כמה צבאות עוינים", הוסיף יהודי שלישי, ומיהר לסייג: "אבל לא אימפריה זרה כמו היוונים, אלא אנשים שבאמת מכירים את השטח וחשוב להם להיאבק עליו. אם בכל זאת נצליח לנצח אותם, אף שנהיה מעטים מול רבים. אלה למשל ניסים שאף אחד לא יחלוק שמצדיקים חג".
יהודה המכבי נאנח בייאוש: "בסדר, נו, זה הרי מובן מאליו". ואז הוסיף: "אני רק מקווה שגם אז זה יהיה מובן".
