בתנועה לאיכות השלטון הזדרזו הבוקר (א') לעתור נגד מינויו הצפוי של אריה דרעי לשר בממשלה, זאת על אף שהחוק שנועד להכשיר את מינויו לשר עומד לעבור בכנסת בקרוב. חלקה הראשון של העתירה מבוסס על המצב החוקי הקיים היום, לפיו דרעי לא יכול להתמנות לשר אלא אם כן יקבע יו"ר ועדת הבחירות השופט יצחק עמית שלא דבק בו קלון בהרשעתו האחרונה. אך גם בתנועה יודעים שמצב זה עומד להשתנות בקרוב, בעזרת תיקון החוק המכונה "חוק דרעי", לפיו רק מאסר בפועל יצריך פנייה כזו לשופט עמית. למרות זאת, בתנועה מצהירים כי "הטיעונים והסעדים המתבקשים בעתירה זו, נכונים הם גם במידה והתיקון לסעיף 6(ג) ("חוק דרעי" – ש"פ) הנידון בימים אלה בכנסת יתקבל". הכיצד?
- עתירה לבג"ץ לעצור את מינוי דרעי לשר: "טירוף מוחלט ואיבוד עשתונות"
- בסביבת דרעי מאיימים על היועמ"שית, אבל האם יש לו טענה?
- סמוטריץ' ונתניהו? הבעיות בהקמת הממשלה קשורות כולן לפוליטיקאי אחד: דרעי
כדי להבין זאת צריך לחזור כמעט 30 שנה לאחור, לשנת 1993. על הפרק עמדה אז שאלה שונה, אך בעלת מאפיינים מסוימים דומים. האם ניתן למנות לשר בממשלה מי שהוגש נגדו כתב אישום ומשפטו עדיין מתנהל. בפסק דינם של חמישה שופטי בית המשפט העליון נקבע במפורש כי מבחינה חוקית אין מניעה למינוי כזה. אולם, כך קבעו השופטים, העובדה שהמינוי חוקי לא הופכת את המינוי לאפשרי. ההחלטה האם למנות אדם מסוים לשר (או סגן שר) והאם לפטר שר (או סגן שר), נתונה על פי חוק לראש הממשלה. ראש הממשלה חייב לפעול לא רק על פי חוק, אלא גם באופן סביר, וההחלטה לא לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד איננה סבירה (זאת על אף שדרעי טרםפ הורשע באותו שלב, ולכאורה עמדה לו חזקת החפות).
תוצאת פסק הדין היתה כזכור פרישת ש"ס מממשלת רבין, וערעור יציבותה. בהמשך, אגב, תוקן החוק כך שהובהר בו במפורש כי הגשת כתב אישום איננה מחייבת פיטוריו של שר, אך שופטי בג"ץ לא התרשמו ממנה. בפסקי דין מאוחרים יותר הם חידדו את ההבחנה בין חוקיותו של מינוי לשר ובין סבירות המינוי. גם אם מינוי מסוים הוא חוקי, הדבר לא הופך אותו לסביר.
וחזרה לענייננו. "חוק דרעי" שעומד כעת על שולחן הכנסת וחקיקתו תושלם כנראה תוך ימים ספורים עוסק בחוקיות המינוי של דרעי לשר. אולם, כפי שנאמר בעתירת התנועה לאיכות השלטון – חוקיות לחוד, וסבירות לחוד. גם אם מינוי דרעי יעבור את משוכת החוקיות, בג"ץ עשוי לדון בשאלה האם סביר למנות לשר מי שהורשע פעמיים בפלילים, אף שבפעם השניה לא ישב בכלא. העובדה שהחוק מתיר מינוי כזה, והמחוקק תיקן לצורך כך במפורש את חוק יסוד הממשלה, לא בהכרח תספיק. בג"ץ צפוי לדון במינוי גם אם החוק יאושר, והאפשרות של הוצאת צו ביניים שימנע את המינוי גם היא אינה מופרכת. מאזן האימה שנוצר בימים אלו בין בית המשפט למערכת הפוליטית עשוי אולי להרתיע חלק מהשופטים, אולם שופטים אחרים עשויים דווקא להפוך למיליטנטיים יותר בסיטואציה הנוכחית. האם התנגשות הרשויות תגיע עוד לפני הקמת הממשלה? כדי לענות על השאלה הזו נצטרך להמתין עוד כמה ימים.
