הרב דרוקמן – המקף המחבר האחרון של הציונות הדתית

הכינוי "זקן רבני הציונות הדתית" היה נאה לרב חיים דרוקמן זמן רב לפני שחגג יום הולדת 90. לא מפאת גילו, אלא משום שהיה מדריכם של רבים מהרבנים הבולטים ביותר בציונות הדתית בעשורים האחרונים. הרב דרוקמן היה מרכז שבט "איתנים", שממנו יצאו הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב פילבר ועוד שורה של רבנים בולטים בציבור הדתי-לאומי. הרב דרוקמן הגיע לישיבת מרכז הרב בזמן שבו הגיעו חניכיו, אך גילו המבוגר יותר ואיכויותיו המיוחדות יצרו קרבה מיוחדת בינו ובין רבו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. הרב דרוקמן לא היה הגדול בתורה מבין תלמידי ישיבת מרכז הרב של אותן שנים, וגם לא המקורב ביותר לרב צבי יהודה. הרב דרוקמן הקים את ישיבת אור עציון שהיתה ישיבת הסדר חשובה, אך אף פעם לא נחשבה לבולטת מאוד או מרכזית מאוד. מה היה סוד קסמו? במה היתה גדולתו?

• "אני חי מפני שאני צריך לעשות טוב לעם ישראל": הנאום המרגש של הרב דרוקמן מערב ההוקרה לכבודו
• הרב חיים דרוקמן נפטר בגיל 90: "אני חי כדי לעשות טוב לעם ישראל"
• ראש הממשלה, נשיא המדינה ויו"ר הכנסת מבכים את לכתו של הרב דרוקמן: "שליח ציבור ומנהיג רוחני"
• "אנחנו מגדלים את דור העתיד האמיתי": התיעוד המלא של ערב ההוקרה לרב דרוקמן זצ"ל

רבים הזכירו את ליבו הרחב ואת מאור הפנים המיוחד. גם אני עצמי יכול להעיד על אלו, אך תכונות אלו לא היו מיוחדות דווקא לו. גם בתור מנהיג, לא בטוח שהרב דרוקמן היה מוכשר במיוחד. הוא לא היה כריזמטי מאוד, ואף לא בעל יכולות רטוריות מרשימות. לא היה בו קסם של רבי חסידי, וגם לא גדלות תורנית שלא ניתן לעמוד בפניה. התכונה שייחדה את הרב דרוקמן יותר מכול הייתה בראש ובראשונה הנכונות לשאת באחריות המחויבת מההנהגה. הרב דרוקמן נשא על שכמו מגיל צעיר מאוד אחריות ציבורית. הוא היה אחד האנשים שהובילו את החיבור בין השדרות הרחבות של הציונות הדתית ובין תורת הרב קוק דרך בנו הרב צבי יהודה. מאז לא חדל הרב דרוקמן מלעמוס על שכמו משימות הנהגה. בציבור הרחב, בציונות הדתית, במשימות לאומיות כדוגמת הגיור, בקשר מול צה"ל וביצירת מסלול ה"הסדר" ועוד ועוד. גילו המבוגר, והקשר הבלתי אמצעי שלו לכל חלקי הציונות הדתית, הפכו אותו למועמד טוב להנהגה. נכונותו לקבל על עצמו אחריות ולא להתחמק מהאתגרים הכרוכים בהנהגה עשו אותו למנהיג שהיה.

הרב דרוקמן עמס על שכמו את משא הציבור ללא תנאי, ולא השתמט מאחריות גם בזמנים הקשים ביותר. הוא קיבל החלטות בעצמו, בלי להשתעבד למזכירים ולמקורבים, ולא נטש את הספינה גם ברגעים שבהם נדמה היה שהיא מחשבת לטבוע. השר המנוח יוסף בורג אמר פעם שמהותה של הציונות-הדתית הוא המקף המחבר בין חלקי שמה. נראה שהרב דרוקמן היה המייצג האחרון של המקף הזה, בעשייתו הרבנית, בעשייתו הציבורית ובעשייתו הפוליטית. הוא היה מקף שחיבר חלקים רחבים מאוד בציונות הדתית, רחבים עד כדי היכולת לעמוד לימין בנט, ותוך שנים מעטות גם לימין סמוטריץ' – לא מתוך מחסור באידיאולוגיה, אלא מתוך רוחב האידיאולוגיה. מהיכולת להכיל גוונים שונים ולהלוך נגד רוחם של חלקים שונים בציבור, בלי לאבד את חוט השדרה הפנימי. ספק אם אחריו תקום דמות מאחדת ומחברת כמוהו, אך ודאי שלא תהיה דמות בשיעור קומתו.