בצבא קוראים כמו האזרחים את הכותרות סביב החלטות הממשלה החדשה, לפיהן היא מכניסה להסכמים הקואליציוניים הפקעת סמכויות הכוללות את העברת המנהל האזרחי ומינוי רב צבאי על ידי הרב הראשי לישראל, ולא על ידי הרמטכ"ל באישור של שר הביטחון – כמו שהיה עד היום. התקופה בה מתקיים משא ומתן קואליציוני לצד תקופת בחירות כמעט בלי נגמרת של חצי שנה, ללא ספק מאתגרת את המערכת שנזהרת מאוד מכניסה לשדה קוצים פוליטי.
- "פעם הגנבים היו משקיעים בכובעי גרב. היום הם עושים שלום למצלמה"
- הדיון בבג"ץ על שירות נשים ביחידות קרביות היה חסר כל קשר למציאות ולעובדות
- החלק של ממשלת בנט-לפיד בדירוג הכלכלי של ישראל באקונומיסט
כל קצין שאני מדבר איתו בצה"ל מודד את מילותיו ונזהר בדבריו. כל אמירה נבחנת בתוך גלגלי מוחו כי הוא יודע שהמרחק בין כוונה להוציא מהקשרו קמה ונופלת על מילה אחת לא במקום. בימים בהם יש לא מעט ניסיונות להכניס את צה"ל לתוך השיח הפוליטי, ברור לכל לובש מדים שהוא האחרון שרוצה להיכנס לתוך המערכה הזו.
אמש, פורסם בהרחבה על הסכם קואליציוני עם הציונות הדתית ובו סעיף אחד שמפקיע סמכות של הרמטכ"ל ושר הביטחון למינוי אחד בצה"ל, הרב הצבאי הראשי. לא מדובר בתפקיד זניח למרות שרבים ניסו לייחס לתפקיד חוסר משמעות. בצה"ל אומרים ההפך, תפקידו של הרב הצבאי הראשי מעבר לייצוגיות שלו היא עמוקה הרבה יותר ממש שחושבים. רב צבאי צריך להיבחר על בסיס פרמטרים מקצועיים שכוללים את מסלול השירות שלו, ובצה"ל אומרים שלא יתכן שהוא יהפוך למינוי של מי שלא מכיר את המערכת הצבאית לעומק כמו הרב הראשי; בעוד שהרמטכ"ל שממנה בדרך כלל לתפקיד זה, חופף בפרק זמן השירות שלו את שירותו של הרב הצבאי הראשי.
אגב, מי שביקש מצה"ל להקים את התפקיד הרב הצבאי היה הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, ששימש כרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936. בקשתו הגיעה עם הקמת צה"ל, אז דרש להקים את הרבנות הראשית ולמנות רב צבאי ראשי לגוף הצבאי.
עם הקמת הרבנות הצבאית, מונה הרב שלמה גורן זצ"ל לרב הראשי לצה"ל כשמשימתו הראשונה הייתה לבנות את יסודותיה של הרבנות הצבאית, להוציא לאור את הסידור האחיד, לקבוע את הלכי היתרי עגונות קביעת נוהלי כשרות בצה"ל ובמטבחיו וכן קביעת יום השבת כיום מנוחה רשמי בצה"ל. על רקע משימות אלו, משימתו המרכזית של הרב גורן הייתה לקבוע את נושא קביעת המוות בשדה הקרב. הוא חיבר שורה של מאמרים הלכתיים בנושא זיהויים של חללי צה"ל כולל אלו שמקום קבורתם לא נודע ובתקופתו ניתן יתר תוקף לאמצעי הזיהוי. צבאות בעולם למדו את בסיס מאמריו וחלקם עד היום מזהים חללים על בסיס הקביעה הקיימת בצה"ל.
נהוג לחשוב שהרב הצבאי הראשי הוא זה שמגיע לתפילות בטקסים ממלכתיים ומחתן חיילים על מדים, אולם תפקיד הרבנות הצבאית תחת הרבצ"ר הוא רחב מאוד וכולל מספר עניינים וביניהם: חיזוק רוח הלחימה, המוטיבציה לשירות בצה"ל, הערכים בקרב מפקדי וחיילי צה"ל מתוך היהדות, הענקת שירותי דת לחיילים הדתיים (גם שאינם יהודים), כתיבת פסיקת הלכה צבאית ומענה הלכתי לצורכי החיילים והצבא, מתן כשרות למטבחים בבסיסי צה"ל וביחידות שונות של משרד הביטחון, טיפול בגופות חללי צה"ל ובכלל זה בזיהוי ובטיפול בחללים ובעריכת טקסי קבורה צבאיים. על הרבנות הצבאית מוטלת גם האחריות לקבורת חללי האויב ובשנים האחרונות נכנס נושא הגיור לחיילים לא-יהודים המעוניינים להתחיל בתהליך זה.
בצה"ל לא אוהבים את הרמיזה לפיה הממשלה היא שמחוקקת והצבא צריך להתיישר. אף אחד מלובשי המדים לא מתיימר לנהל את המדינה ויש הבנה כי הממשלה החדשה צפויה לשנות לא מעט דברים גם בצה"ל. אולם לצד זה מעריכים כי לאחר השבעת הממשלה ולאחר כניסת הרמטכ"ל הרצי הלוי לתפקידו יתקיים שיח פורה בין הדרג המדיני לצה"ל ושם ייושרו ההדורים ובכללם עניין סמכויות על מינויים מקצועיים והפיכתם לכאלו שתלויים במערכת האזרחים ובבעלי תפקידים שונים.
