הרב שלמה גורן זצ"ל היה הרב הצבאי הראשון של צה"ל אך יותר ממה שהוא זכור כרב הראשי הראשון וכזה שאחז בשופר בעת שחרור הכותל המערבי, הוא ייזכר תמיד כאדם כריזמטי חדור מטרה וייחודי שעיצב את דמותה של הרבנות הראשית הצבאית בפעולות יומיומית בהם רוב לוחמי צה"ל ובעיקר מפקדיו היו רובם ככולם חיילים חילוניים ומפקדים יוצאי קיבוצים.
באחד מהימים סמוך לסיום תפקידו כרבצ"ר החליט הרב להגיע ביום שישי לביקורת פתע במחנה צאלים בשל תלונת חייל דתי שטען כי טבחי הבסיס מסרבים לשמור על כללי הכשרות הבסיסים בנושא חלב בבשר.
סמוך לשעה שתים עשרה בצהריים הגיע הרב לשערי הבסיס בפנים זועפות, הוא דרש שהשליש ששימש קצין תורן באותה השבת יתייצב מיד אך השליש התעכב שעה ארוכה והתייצב לבסוף כשחיוך לעגני על פניו. הרב גורן שזיהה מיד כי השליש מזלזל בסמכות הרב הצבאי ובמעמדו פקד עליו מיד: "הקשב! צא מיד ותחזור כמו שחייל צריך להתייצב לפני אלוף!" השליש המבוהל נמתח לדום ונכנס בצעדי שמאל ימין לחדר בו המתין הרב גורן. "תקשיב לי היטב סגן צעיר אינך יודע לכבד אלוף בצה"ל", אמר לו הרב גורן, "היום אלמד אותך כיצד לקבל אלוף שמודיע על ביקורו במחנה! יש לך רבע שעה להכין משמר כבוד ליד שער המחנה. בינתיים אלך לבדוק את המטבח. האם יש לך שאלות?". לסגן לא היו שאלות והוא רץ להכין את משמר הכבוד בשער המחנה. לאחר רבע שעה חזר הרב גורן, ונכנס מחדש דרך השער עם משמר הכבוד. כשהגיע לפני המפקדה, עמד מול חיילי הנח"ל ואמר: "שלום לכם חיילים, באתי להסדיר את ענייני הכשרות שנזנחו לחלוטין. זו עבירה חמורה על פקודות מטכ"ל והאחראי ייתן את הדין על כך. אני רוצה לציין שהסגן המשונה שממלא כאן תפקיד שליש למד היום איך מקבלים פני אלוף בצה"ל, ואני מקווה שיזכור זאת. שבת שלום".
מוסד הרבנות הצבאית הראשית ומעמדו ידע עליות ומורדות מאז סיים הרב גורן זצ"ל את תפקידו ב-1971, מתחים שנוצרו בעיקר על רקע עיצוב וייצוב רוח צה"ל, הביאו לפני כעשור להתנגשות בין הרב הצבאי הראשי לקצין החינוך הראשי. בין השניים נוצרו מחלוקות קשות ששיקפו במידה רבה את המחלוקות בחברה וכן גם את ניסיונם של גופים וארגונים משני הצדדים של המתרס להשפיע על מאות אלפי חיילי צה"ל ומפקדיו.
ההבנה כי לתפקיד הרב הצבאי יש משקל משמעותי הן בתחום הרוח והן בתחומים המעשיים כגון גיור חיילים המתבצע תחת כנפי צה"ל ועוד, היווה רקע לדרישתה התקדימית של מפלגת הציונות הדתית בהסכמים הקואליציוניים לדרוש כי הרב הראשי לצה"ל ימונה ע"י וועדה המורכבת מנציגים פוליטיים, רבנים וראש אכ"א אשר בראשה יעמוד הרב הספרדי הראשי. אלא שדא עקא, הציונות הדתית בדרישתה זו מנסה לייצב מתח ע"י יצירת מתחים אחרים שעלולים לערער את צה"ל ולייצר מתחים קשים אחרים שספק אם יהיה אפשר לתקנתם.
המתח הראשון הוא המתח הפיקודי. אחריות אינה ניתנת לחלוקה, זהו כלל יסוד בניהול ועל אחת כמה וכמה בפיקוד. הכפפת הרב הצבאי הראשי לגורם שאינו צבאי תיצור כפילות באחריות בין הרמטכ"ל לרב או לפוליטיקאי שימנה אותו. מצב כזה יוצר מיד התנגשות אינטרסים, הסרת אחריות במקרים באים מתגלעים קשיים והטלת אחריות הדדית במצבי כישלון.
המתח השני הא המתח ההוליסטי. צה"ל הוא גוף בעל מטרה אחת והיא הגנה על בטחונה של מדינת ישראל. מינוי קציני מטה ע"י התערבות של גורמים חיצוניים בין אם מדובר בפוליטיקאים ובין אם מדובר ברבנים תחורר את צה"ל, תפתח אותו להשפעות זרות, תסיט את קציני המטה מעיסוק במטרת הצבא ותגרום להם לעסוק ולהוכיח נאמנות לגורם שהשפיע על מינויים.
המתח השלישי הוא המתח החברתי. צה"ל הוא צבא העם. מינוי קצין בצה"ל ע"י גורם פוליטי הופכת אותו לנציג של נבחר ציבור המייצג חלק מסוים ומצומצם בעם והוא מפסיק לפעול ולייצג את כלל חיילי צה"ל בעבודתו השוטפת והוא ייחשד תמיד כמי שפועל עבור אוכלוסיות מסוימות המזוהות עם הגורם הפוליטי שמינה אותו.
המתח הרביעי הוא המתח המקצועי- פיקוד הוא מקצוע כמו שניהול הוא מקצוע. לא דומה מנהל בחברת הייטק למנהל במפעל ייצור. גם המקצוע הצבאי דורש יכולות פיקודיות, ראייה והבנה צבאית מערכתית ולא רק ידע מעמיק בתחום ההלכתי. רב צבאי ראשי הוא גם מנהל וקצין ועליו להיבחר ע"י הרמטכ"ל ומערכות המיון וההשמה של צה"ל באופן זהה למינוי מפקדים בצה"ל.
המתח החמישי והאחרון הוא המתח ההלכתי. פסיקה הלכתית אומנם כפופה לכללי ההלכה הברורים והמדויקים שלובנו וכותתו בבתי המדרש במשך מאות שנים. אך בתוך הכללים יש מנעד רחב לרב בקהילה וגם בפסיקות שמיועדות לפרט לפסוק באופן שרואה את טובת הכלל, יכולת הציבור לעמוד בפסיקה ההלכתית והבנה ורגישות של משמעות הפסיקה ושל המתחים החברתיים הנגזרים בפסיקות מורכבות שיש בה או שיכולות להיווצר בה מחלוקת ושסעים חברתיים. הרב הצבאי חייב להיות מנותק מהאינטרס האישי או הציבורי של הפוליטיקאי שמינה אותו באופן בו פסיקתו תשמר את השלמות החברתית של לוחמי צה"ל ואת רוח הלחימה ולא באופן שתטיב עם הפוליטיקאי ותשמר את קורת רוחו של מי שימנה את הרב הפוסק.
