גם אתם מרגישים שהאינטרנט הסלולרי שלכם מקרטע לא מעט? לפעמים הנייד לא מצליח לבצע פעולות פשוטות באפליקציות, שיחות וידאו כשאתם לא מחוברים לרשת אלחוטית הופכות לרצף קטוע של שברי תמונות ומשפטים, ולחיצה אלמנטרית לוקחת למכשיר שעות והסימון למעלה הופך באופן משונה לאות E. ובכן, התחושות הללו אינן מוטעות. מהירות הגלישה בישראל היא מהאיטיות בעולם המערבי. איך כל זה מתחבר למלחמות גפני־גולדקנופף שניטשו השבוע, ומה הקשר למשפט האלמותי "אנא המתן לאישור, אנא בחר מוצר", שמוכָּר לנו ממכונות המשקאות? שמעו סיפור.
- דין דין אביב: "אם שיר שלי יהיה בראש המצעד של גלגלצ זו תהיה קטסטרופה"
- חברים?! אז למה אתם לא עושים משהו כדי שגם אני אתחתן?
- 9000 פיגועי אבנים ודקירה ו-285 פיגועי ירי: בצה"ל מסכמים את השנה
לפני עשור יצאה לדרך מהפכת הסלולר של כחלון. הממשלה כפתה תחרות עזה בענף, וכולנו נהנים מפירותיה עד היום ומשלמים את אחד התעריפים הזולים בעולם עבור חשבון חודשי בטלפון הנייד. אבל מה לעשות, אין אפליקציה בלי באגים. התחרות הקשה הביאה לכך שלחברות לא היה כסף או משאבים כדי להשקיע בשדרוג התשתיות. וכך במשך עשור הוזנחו קווי התקשורת האינטרנטיים, וקצב הגלישה הישראלי, שהיה גבוה בשנות האלפיים, נסוג לאחור בעשור הבא. העסק הזה התפוצץ בתחילת ימי הקורונה, כשכולם הסתגרו בבתים וניסו להתרגל לשיחות וידאו בזום או לצפות בנטפליקס. רשתות האינטרנט פשוט נחנקו. הסטארטאפ ניישן גילתה שהיא נכנסה למשבר עם תשתיות של רפובליקת בננות, ומדשדשת במקום ה־86 בעולם במהירות הגלישה בסלולר.
הברוֹך הזה היה אמור להיפתר ממש בשנים הקרובות, בזכות השקעה בשני סוגי תשתיות: הפריסה המואצת של סיבים אופטיים לאינטרנט הביתי, ומה שיותר משמעותי לענייננו – פריסת אנטנות 5G (דור חמישי – 5 Generation) לאינטרנט הסלולרי, שהופעלו אצלנו לראשונה בסוף 2020, באיחור אופנתי של שלוש שנים ביחס למדינות אחרות.
בדגל התורה ניסו להקים גוף כשרות מתחרה,ללא הצלחה. חברות הסלולר והמשתמשים נותרו כלואים בידי הוועדה המונופוליסטית
כמה זה משמעותי? בעוד קצב ההורדה בדור 4 (LTE) הוא עד 300 מגה־ביט לשנייה, בדור 5 הוא יגיע עד 10־20 ג'יגה־ביט לשנייה, כלומר פי שישים מהר יותר. בפועל, מהירות ההורדה עוד לא שם, הטכנולוגיה עוד צריכה שיוף. במהלך כתיבת שורות אלה הרצתי כמה פעמים speed test בטלפון החכם שלי שמחובר ל־4G, כשאני באזור תל־אביב. מהירות ההורדה הגבוהה ביותר שהצלחתי למדוד: 12.77 מגה־ביט לשנייה. גם ה־5G מראה ביצועים נמוכים יותר בפועל. משתמשים ישראלים מקבלים כיום בערך 200 מגה־ביט לשנייה, עדיין התקדמות אדירה. בזכות המהפכה הזו התקרבנו בשנתיים האחרונות עוד כמה צעדים אל העולם המערבי, ובדירוג של ookla מנובמבר האחרון נדחקנו אל המקום ה־57 בקצב הגלישה בסלולר, בין צ'ילה למונטנגרו.
מה עם הרשתות הישנות יותר? רשת דור 2 למשל, הושקה ב־1991, והחידוש הגדול בה היה האפשרות לשלוח הודעת טקסט. היא מוכרת לכם היום בעיקר דרך האות E שמופיעה לפעמים על צג הסלולרי כשהאינטרנט איטי באופן מיוחד, בדרך כלל בניסיון לגלוש תוך כדי שיחה. רשתות דור 2 ו־3 משמשות כיום בעיקר למכשירים חשמליים שיש בהם רכיבים עם חיבור לרשת, למשל מכונות מיושנות לממכר משקאות, או ל"טלפונים טיפשים" – המכשירים הישנים שמשמשים בעיקר לשיחות והודעות טקסט ואינם תומכים ברשת הסלולר דור 4 ומעלה. הבעיה היא שאת התשתיות הישנות צריך לתחזק כל הזמן בהרבה מאוד כסף, למרות התמורה המועטה. הן מצויות בסיכון גבוה לפריצות סייבר, עד כדי כך שגוגל הוציאה בתחילת השנה פיצ'ר שמאפשר לנתק מכשירי אנדרואיד מחיבור ל־2G. והכי חשוב – האנטנות האלה תופסות תדרים, שהם משאב מוגבל שמוקצה בחסר רב על ידי משרד התקשורת.
לכן, מדינות רבות בעולם המתועש מפסיקות את התמיכה בדור 2 ו־3. ביפן עשו את זה בתחילת העשור הקודם, בסינגפור ב־2017, גם קנדה ואיחוד האמירויות כבר סגרו את התדרים הישנים, ובארה"ב התמיכה באה לקיצה ממש בימים אלה. בישראל הוחלט הפעם להצטרף בזמן למגמה העולמית, אבל כיוון שיש ציבורים שלמים שמחזיקים במכשירים הישנים, החליט משרד התקשורת של יועז הנדל לעשות זאת באופן מדורג: מתחילת 2023 ייאסר חיבור מינוי חדש למכשירים שפועלים על הרשתות הישנות, אך למשתמשים קיימים תימשך התמיכה עד שנת 2025, כאשר משרד התקשורת בעצם מחייב את חברות הסלולר להמשיך לתחזק עד אז את התשתית הישנה. ואז הגיעו האדונים גפני וגולדקנופף.
לובי הכרכרות
על פי סעיף 121 בהסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד ליהדות התורה, "תבוטל החלטת משרד התקשורת בעניין סגירת רשתות רט"ן (רדיו טלפון נייד; י"ש) הפועלות בטכנולוגיות ישנות". במילים פשוטות: בדקה התשעים יבוטל הביטול של התדרים הישנים של דור 2 ו־3. מרבית המכשירים שמחוברים לרשתות האלה הם טלפונים כשרים בציבור החרדי, ונציגי הציבור דואגים לו. לדבריהם זה בכלל עניין כספי, שכן יש גם טלפונים כשרים בדור 4 ו־5, אבל הם יקרים יותר. בערוץ 12 דיווחו השבוע ש"מכשיר דור 2 כשר עולה כ־89 שקלים בלבד. לעומת זאת, מכשיר דור 4 כשר יכול להגיע לסכום של יותר מ־500 שקלים". אגב, בדקתי. באתר של חנות סלולר בני־ברקית מצאתי השבוע מכשיר נוקיה C2 כשר, תומך דור 3, ב־200 שקלים בלבד, ואילו מכשיר נוקיה 215 כשר דור 4, ב־225 שקלים. פער של 25 שקלים? זה כל הסיפור?
לפי שר התקשורת היוצא יועז הנדל, ההתנגדות לביטול הדורות הישנים קשורה יותר למלחמת החורמה של העסקנות החרדית בחדירת האינטרנט. בפוסט שפרסם השבוע בפייסבוק כתב הנדל כי "מדובר בהזיה שמעידה שלשרים המיועדים פשוט לא אכפת מהמדינה אלא רק ממה שנדמה להם שטוב למגזר, גם כאשר זה מוביל לנזק כלכלי אדיר… אם לא מפנים תדרים אי אפשר להתקדם. זה כמו כביש עפר לסוסים ועגלות שחייבים לסלול אותו למרבה צערם של בעלי הכרכרות". לדבריו, לפני שנתיים, כשאריה דרעי היה שר הפנים, הוא ביקש להחריג את החרדים מתקנות שיחייבו קבלנים להתקין בבתים חדשים תשתית לסיבים. "כאשר דרעי הוחלף מיד נחתמו התקנות, והפלא ופלא יש עכשיו אינטרנט מהיר באלעד ובמקומות חרדיים נוספים והם מתחברים", הוסיף הנדל.
כן, גם חרדים זקוקים לאינטרנט. בחודשי הקורונה הראשונים נחשפו נתונים של חברת בזק על זינוק פי שלושה במספר המצטרפים החרדים לחיבור לרשת. בנוסף נרשמה עלייה דרמטית בנפח הגלישה היומי בריכוזים חרדיים; בבני־ברק – 45%, במודיעין־עילית – 46%, ובביתר־עילית – 71%, לעומת גידול של 30% בנפח הגלישה של האוכלוסייה הכללית באותו זמן. סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה הראה שכמעט שני שליש מהחרדים גולשים באינטרנט, לעומת 28% בשנת 2008. הסיכום של הליכוד ויהדות התורה מהשבוע ייקח את המהפכה הזאת אחורה.
המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל, ד"ר תומר סימון, הסביר בציוץ: "ניהול 4 דורות של רשתות סלולריות זה הרבה מעבר לאיוולת, אלא על סף המחדל". ומי ייפגע ממנו? הציבור החרדי. "זו גם עלות כלכלית גבוהה על ספקיות התקשורת, וממש פגיעה ביכולת שלהן לייצר חדשנות", כתב סימון, "ומכאן ישירות פגיעה בצמיחה הכלכלית של סקטורים מסורתיים יותר בישראל".
צריך להבין: לא מדובר בסתם שדרוג של מהירות הצפייה בסרטים או במשחקים אונליין, אלא בתשתית קריטית מבחינה כלכלית. מחקר שנערך במדינות המפותחות, הראה כי הגדלת מהירות הגלישה מ־0.75 ל־12.85 מגה־ביט לשנייה, תורגמה לגידול של 1.32% בתוצר הלאומי. זה הגיוני. השקעה באינטרנט מהיר מאפשרת לעובדים להגדיל את פריון העבודה, לשפר את היעילות הכלכלית, את מערכת הבריאות ואת המערכת הפיננסית וליצור משרות נוספות. על פי הערכה של PWC, ההשפעה של תשתיות 5G עד 2030 שווה 1.3 טריליון דולר בכלכלה העולמית. כל המחקרים מראים שהשקעה בתשתית סלולר מתקדמת משפיעה הכי חזק על כלכלת מדינות ואוכלוסיות מתפתחות, למשל כאלה שמחזיקות טלפונים כשרים דור 2 ו־3 באחוזים ניכרים.
ולקינוח, המשך תחזוק התדרים הישנים יעלה כאמור לספקיות התקשורת הרבה מאוד כסף, במקביל למה שהן כבר מוציאות למכרז של דור 5. על מי העלות הזאת תגולגל? אם היוזמה של לובי הכרכרות תתממש, צפו להתייקרות חשבון הסלולר החודשי. הטלפון מטומטם ולכן הציבור ישלם.
קרבות שליטה
כך או כך, קשה להאמין לדיווחים כאילו הקרע בין שני ראשי מפלגת יהדות התורה השבוע, היה קשור ליוקרה או למחלוקת אידיאולוגית בין החסידים לליטאים בשאלת הישיבה בקבינט. מקורות מתוך המפלגה ידעו לספר כבר ביום שני שהקרב האמיתי הוא בכלל על השליטה בשוק הכשרות לטלפונים. לא תדרים פיזיקליים ולא תדרים רוחניים, אלא פשוט כסף. הביזנס הזה שווה מיליונים.
מאז 2005, הגוף שמעניק כשרות לטלפונים נקרא "ועדת הרבנים לענייני תקשורת", והוא נשלט על ידי עסקנים מחסידות גור של יצחק גולדקנופף. העמותה הזו היא למעשה מונופול בתחום, אבל טענות נגדה יש יותר מפחים בוערים במאה־שערים: נטען שהם עומדים מאחורי האלימות נגד חנויות סלולר בריכוזים חרדיים כדי לאיים שלא ימכרו טלפונים עם כשרויות אחרות; שעסקני העמותה קיבלו כספים שלא כדין מחברות הסלולר תמורת הכשרות; שהרבנים האזינו לשיחות בין משתמשים; ושהקו של משרד הבריאות בימי הקורונה, קו החירום של "צבע אדום" ועוד מאות אלפי מספרים, נחסמו באופן שרירותי. רשם העמותות קבע שחברי העמותה קיבלו כספים בלי לדווח, ורשות התאגידים הורתה לפרק אותה. ספק עמותת רבנים ספק ארגון פרוטקשן, לכאורה.
הרב גרשון אדלשטיין, מנהיגה הרוחני של דגל התורה, ניסה להקים גוף כשרות מתחרה שיישלט בידי הליטאים, גם מועצת חכמי התורה של ש"ס ניסתה – בשני המקרים לא עלתה בידם. חברות הסלולר כלואות בחוזים מול "ועדת הרבנים לענייני תקשורת", וגם המשתמשים.
בזכות החוזים האלה, כל חרדי יודע לזהות על פי הספרות הראשונות של מספר הטלפון אם עומד מולו אדם שמחזיק במכשיר כשר. אם יעבור למכשיר נטול כשרות, ייאלץ להחליף מספר. הרפורמה של השר הנדל הציעה לאפשר ניוד מספרים כשרים גם לחוזים אחרים, אבל כל זרמי המגזר החרדי צופפו שורות נגדו, גפני קרא לו פריץ, ובג"ץ נתן צו ביניים. כעת, המשפט הראשון באותו סעיף 121 בהסכם הקואליציוני מבטל את הרפורמה באופן סופי. אז מה יבוא במקומה?
הגענו לסלע המחלוקת. לפני שבועיים פורסמה ביתד נאמן, ביטאון המפלגה הליטאית, מודעה שבה קרא הרב אדלשטיין "לחוקק חוק שיסדיר את מעמד הטלפונים הכשרים באופן שייתן מענה לכל הציבור החרדי ולא רק לקהילות מסוימות, זאת בעקבות תלונות קשות וחמורות על ועדת הרבנים לענייני תקשורת". במפלגה הליטאית מזהים הזדמנות לשבור את המונופול של חסידות גור על הכשרות. גולדקנופף כצפוי התנגד, ולבסוף נכתב בהסכם הקואליציוני: "כיוון שמפלגת דגל התורה מתנגדת לנוסח זה, ראש הממשלה יביא בהסכמת כל סיעות הקואליציה נוסח מוסכם בתוך 30 יום מיום הקמת הממשלה".
הסירוב של גפני לחתום על הנוסח הזה ברגע האחרון, כך דווח ב"הארץ", הגיע אחרי שיחה מנינו של הרב אדלשטיין, שביקש התחייבות מראש לדריסת רגל בכשרות. על פי הפרסומים הרשמיים, סיום המשבר והוויתור של גולדקנופף על מקומו בקבינט הגיע בעקבות "הוראה מלמעלה", שנתן לו הרבי מגור אחרי שיחה טלפונית מהרב אדלשטיין. מה נאמר באותה שיחה? אולי "ועדת הרבנים לענייני תקשורת" כבר האזינה.
