כשעמית סגל חשף את הדרישות של יהדות התורה, שחלקן אכן מופרכות, הרשת צהלה, ומאז הזרם העכור לא פוסק. "לחיות בישראל מבחינתם זה כמו לחיות בגולה, תחת שלטון זר, שמצווה לסחוט ממנו כמה שיותר", כתב עיתונאי אחד. תחפשו את המילה "חרדים" ברשתות החברתיות ותקבלו לפרצוף מפל של סחי וזוהמה. "אולי זה לא רעיון רע שחרדים לא ירגישו בנוח ברחובות", קוראת צייצנית אחרת לפעולה. "לאט לאט לאנשים מחלחלת ההבנה שהגרמנים כנראה צדקו", מוסיף צייצן בשם שימי, "כשרואים איך החרדים מתנהגים ונראים מבינים למה שונאים יהודים בעולם". כולם אמנם גינו את האישה שצעקה בגן ילדים על נשים חרדיות "רק להביא ילדים אתם יודעים, כמו טרמיטים אתם", אבל דבריה צמחו על קרקע פורייה. חשבתי שהימים האלה חלפו מהעולם, אבל התקשורת והרשתות החברתיות מתמלאות שוב בקריאות נגד חרדים.
- בשמאל סירבו לתת אלטרנטיבה לליכוד, ובכך הגבירו את דרישות החרדים
- הצעה לחרדים: תבחרו איך שתרצו להיקבר, אבל תנו גם לאחרים
עם הרבה מהביקורת על ההסכמים הקואליציוניים אני מסכימה. אמנם אני שומרת מצוות, אבל אני גם אישה ליברלית המבינה את החשיבות של לימודי הליבה (וכמוני גם חלק לא מבוטל מהחרדים). עם זאת לא אסכים לעולם עם ההסתה וההשנאה של ציבור שלם. לא מדובר בטפילים, החרדים הם ציבור מוחלש שחלק ניכר ממנו חי מהיד לפה ומשבר הדיור אצלם אמתי וקשה. לימוד תורה הוא דבר שאין לזלזל בו במדינה היהודית היחידה בעולם, כשם שאין להמעיט בחשיבות לימודי הביולוגיה, האומנות או מנהל העסקים. אני גם לא חושבת שקווי אוטובוסים בין ריכוזי חרדים, שהם צרכני תחבורה ציבורית מסורים, זה אסון.
צדק חברתי מגיע לכולם, גם לחרדים. במציאות הישראלית, אם אתה לא דורש, לוחץ ויש מאחוריך כוח אלקטורלי, לא תקבל. אם להתייחס לדברי אביגדור ליברמן, אי אפשר לזרוק אותם במריצות למזבלה. אני ממליצה להחליף מדי פעם במאמרים ובציוצים את המילה חרדים במילה יהודים ולקרוא מחדש. כשם שהרפורמים הם חבריי ושותפיי, למרות שאנחנו נוטים שלא להסכים על נושאים רבים, גם החרדים הם אחיי.
המתקפה על החרדים גם לא יעילה. ככל שיענו אותם, כן יפרצו. ההיסטוריה הישראלית מראה שהניסיונות לכפות על הציבור הזה שינויים מבחוץ ולהטיל עליהם גזרות מביאים לאפקט הפוך – התבדלות והתבצרות. שנים של מאבק לגייס את תלמידי הישיבות לא הובילו להישגים ניכרים. כשמפלגת שינוי האנטי-חרדית זכתה ל-15 מנדטים, זה הרחיק את הציבור הגדול הזה מכלל החברה. דווקא כשעובדים בשיתוף ובהסכמות, הציבור החרדי מתערה בחברה הישראלית.
יותר ויותר חרדיות עובדות בהייטק ואפילו מקימות סטארט-אפים מרשימים. יותר חרדים מגיעים ללמוד במכללות, כדי לשפר את איכות חייהם. הפיכתם של החרדים חזרה למוקצים לא תתרום להמשך המגמה.
האחריות להורדת הלהבות היא לא רק של הציבור הכללי אלא גם של נבחרי הציבור החרדיים, הם חייבים להקשיב לציבור הרחב. שימו לב לסקר של "המדד" שמראה שנושאי דת ומדינה הכי מדאיגים את מצביעי האופוזיציה (75 אחוזים), שהם חצי מהעם הזה. גורל היחסים עם הפלסטינים, לדוגמא, מדאיג הרבה פחות (6 אחוזים). הח"כים החרדים היו אמורים ללמוד כבר שהציבור החילוני והמסורתי בישראל הוא בעל פתיל קצר, כדאי לנהוג בו בזהירות ובכבוד ולהקפיד לא להתערב בחייו.
לחרדים מגיע שוויון ותקצוב כמו לכל אחד משבטי ישראל, אבל דרישה כמו עצירת ייצור החשמל בשבת היא בהחלט לא הצעד הנכון למי שרוצה להיכנס ללבבות.
