יום שלישי, מרץ 11, 2025 | י״א באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

ריקי רט

כתבת מגזין

הביטוי לחופש: הפייסבוק משחרר את העגונות מכבליהן

הלחץ הציבורי ברשתות החברתיות, שהופנה לבתי הדין, היה גורם מכריע בהחלטות לבטל את נישואיהן של שלוש מסורבות גט. בדרך לעולם מתוקן יותר

יש דיינים אמיצים בחיפה. זו המחשבה הראשונה שעלתה בי עת שמעתי כי ג', עגונתו של ד"ר עודד גז יצאה לחופשי, לאחר שהרכב בית הדין בחיפה, ברשות הרב אברהם מאיר שלוש, ביטל אתמול (ב') את נישואיהם. למעשה התגובה הראשונית שלי הייתה דמעות. דמעות של שמחה.

דמיינו סוהר שכולא אסירה חפה מפשע בתא סגור ולוקח איתו את המפתחות. כך הרגישה ג' במשך חמש שנים. אסירה על לא עוול בכפה, כשהמפתחות לחירותה נמצאים בידי בעלה לשעבר – מעגנה. היא לא יכולה לחיות עם גבר אחר, לא להינשא, וודאי שלא להביא ילדים לעולם. חייה תלויים בידי גורם אחר, שהחליט לאמלל את חייה.

צביה גורודצקי. צילום: ניצן כספי שילוני
בסופו של דבר הלחץ הציבורי עבד. צביה גורודצקי. צילום: ניצן כספי שילוני

המקרה של עודד גז, ד"ר לפיזיקה, הוא ממקרי העגינות הקשים איתו התמודדה מערכת בתי הדין הרבניים בשנים האחרונות. לאחר שגז סרב במשך תקופה ארוכה לתת גט לאשתו, הופעלו נגדו סנקציות חמורות, בין השאר הוא פוטר מעבודתו באוניברסיטת בר אילן, והוטלו עליו הרחקות שונות. אך את עיקר פרסומו קנה גז בעיקר בגלל שיימינג, כשבית הדין הותיר לפרסם את שמו ותמונתו ברבים. הציבור ניצל את הכלים העומדים לרשותו – הרשתות החברתיות, ובהינף מקלדת ובאישור בית הדין תמונתו וסיפורו שותפו אינסוף פעמים. למרות זאת גז הצליח להתל בבית הדין ולהימלט מהארץ, לנדוד בדרכון מזויף בין כמה מדינות, עד שלבסוף נעצר בבלגיה, שם הוא נמצא בהליכי הסגרה לישראל.

במקביל פתח הרכב בית הדין הרבני בחיפה בדיונים באשר לתוקף הקידושין, ובסופו של דבר הוחלט לבטלם ולהתיר את ג' גז מעגינותה. הפעולה הזאת לא מתרחשת בחלל ריק. לפני כשבועיים ולאחר מסע שכנועים אינטנסיבי נתן סרבן הגט, ירון אטיאס, גט לאשתו מזל דדון, ומספר ימים לאחר מכן הפקיע הרכב בית דין פרטי, ברשות הרב דניאל שפרבר, את קידושיה של צביה גורודצקי, שהייתה עגונה מזה עשרים שנה.

המשותף לכל המקרים הוא שלשלושתם ניתן הד ציבורי רחב. ומרגע שהציבור נחשף אליהם, הוא הצביע ברגלים, או יותר נכון במקלדות, הפעיל לחץ על בתי הדין, ועל המעגנים עצמם. גם ארגוני הנשים התייצבו,  ובסופו של דבר הלחץ הציבורי עבד.

אינני חושבת שעד לעידן הפייסבוק והשיימינג ישבו הדיינים רגל על רגל שאננים, בטוחני כי הם השקיעו מאמצים רבים כדי לסייע לאותן נשים שמדירות שינה מעיניהן. אולם ללא ספק, משעה שהציבור נחשף לסבלן, והחל להביע מחאה, משהו השתנה. הקלות הלכתיות שתמיד היו אפשריות, יוצאות פתאום אל הפועל, ונשים משתחררות מכבלי סוהריהן, אל החופש, אל עתיד טוב יותר, אל עולם מתוקן יותר.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.