כניסת שלמה קרעי למשרד התקשורת – הזדמנות נדירה ליצור שידור ציבורי אמיתי

• התאגיד ייסגר? נתניהו החליט למנות את שלמה קרעי לשר התקשורת
• סגירה אפשרית של התאגיד תהיה איתות לכלי תקשורת עצמאיים: גם יומכם יגיע

הענף הסובל כיום מהעיוותים הרבים ביותר הוא שוק הרדיו. אם יש משהו גרוע יותר משליטה של מונופול ממשלתי, זוהי שליטה של דואופול ממשלתי. שתי רשתות הרדיו המובילות, תאגיד כאן וגלי צה"ל, הן למעשה דואופול במימון המדינה, שחוסם, חוקית ומהותית, כל אפשרות לתחרות. גל"צ מחזיקה בשתי תחנות שנשענות על כוח אדם זול שהצבא מספק לה, והתאגיד מפעיל לא פחות משמונה תחנות שונות. בסך הכול קיימות עשר תחנות רדיו ארציות מטעם המדינה, כאשר כל שאר תחנות הרדיו מחזיקות ברישיון לשידור אזורי בלבד.

מהלך האיזון צריך להיות חלק מצעד כולל לשינוי הרוח הנושבת במסדרונות תאגיד השידור

שתי הרשתות הממשלתיות אוהבות להתהדר בכך שתוכניות הרדיו שלהן נמצאות בראש דירוג ההאזנות של אזרחי ישראל, ומציגות את הנתונים הללו כהצדקה להמשך פעולתן. הן מתעלמות מנתון אחד קטן ושולי: אין בישראל ולו תחנת רדיו פרטית אחת שאוחזת ברישיון שידור ארצי. התחרות ביניהן היא בין יד אחת של המדינה לידה האחרת, ובשני המקרים זו ידה השמאלית.

למרות השליטה המוחלטת בתדרים הארציים, תחנות אזוריות בעלות טווח שידור מוגבל נהנות היום מעלייה בשיעורי ההאזנה. לא מופרך להעריך שפתיחת שוק הרדיו לתחרות אמיתית מצד השוק הפרטי תפוצץ את בלון "השידור הציבורי המעולה ברדיו". המבוגרים שבינינו עוד זוכרים שגם ערוץ 1 המיתולוגי החזיק בנתוני רייטינג עצומים בשוק הטלוויזיה, עד שזה נפתח לתחרות וגילינו עד כמה השידור הציבורי מפגר מאחור.

גם אם נניח שתחנות הרדיו הממשלתיות עושות עבודה מעולה, קשה למצוא הצדקה לכך שאריה גולן יתחרה באפי טריגר, או שרינו צרור יתמודד מול קרן נויבך, כאשר כל המתחרים עושים זאת על חשבון משלם המיסים. באופן דומה, אין סיבה שהמדינה תממן ארבע תחנות מוזיקה – גלגלצ, כאן ג', כאן 88 וכאן קול המוזיקה.

מדינת ישראל הקטנה יכולה בהחלט להסתפק ברשת רדיו אחת עם שתי תחנות, אחת בתחום האקטואליה והשנייה במוזיקה. אם היצירה המוזיקלית הישראלית זקוקה לחיזוק וחשיפה, די בתחנה אחת. מי שמעוניין במוזיקה מסוג אחר יוכל למצוא אותה בשלל אפליקציות. אם יהיה לכך ביקוש, יקומו בוודאי גם תחנות רדיו שישדרו מוזיקה, כפי שעושה כיום 99 אף־אם, בהצלחה מרובה.

לשם כך צריך בשלב הראשון לסגור את גל"צ, או לפחות להכניס אותה תחת כנפי התאגיד. בשלב השני יש לצמצם את מספר תחנות הרדיו של כאן. הרדיו הצה"לי נמצא אומנם, באופן הזוי מעט, תחת אחריותו של משרד הביטחון, ושר הביטחון המיועד יואב גלנט יכול להביא לסגירת תחנות גל"צ במחי החלטת ממשלה, אך גם אם גלנט יחליט להתמקד בנושאים אחרים, שר התקשורת יכול להוביל מהלך כולל בממשלה ובכנסת ולתקן את המצב בשוק הרדיו.

לצד צמצום מספר תחנות הרדיו, קרעי יידרש לדאוג לכך שהתחנה שתישאר תהיה מאוזנת יותר בדעותיה, ושנציגות הימין בה לא תסתכם בקלמן ליבסקינד אחד ובמעט זאב קם. מהלך האיזון צריך להיות חלק מצעד כולל לשינוי הרוח הנושבת במסדרונות תאגיד השידור. שום דבר לא יקרה אם לצד "היהודים באים" או "קרתגו", שממשיכות את הז'אנר הלעוס של שחיטת פרות קדושות, התאגיד יממן גם סדרות טלוויזיה עם אג'נדה ציונית ויהודית גאה.

לשידור ציבורי יש מקום בישראל, הוא רק צריך לבטא את כל חלקי העם, ואפילו – סליחה על המילים הגסות – להיות לאומי ופטריוטי.