החידוד להוראות הפתיחה באש של חיילי צה"ל, שפרסם פיקוד מרכז לפני יומיים, היה בעייתי ביותר. במקרה הטוב הוא יגרום רק לבלבול אצל החיילים. במקרה הרע הוא עלול לגרום למוות ישראלים. על פי החידוד, "ככלל אסור לבצע ירי לעבר מיידי אבנים". עד כאן אין בעיה. אבל החידוד מוסיף "בסיטואציה שנוצרה סכנת חיים ממשית ומיידית כתוצאה מיידוי אבנים… יש לתת עדיפות לסיכול הסכנה על ידי מעצר/תפיסה… או על ביצוע נמ"ח (נוהל מעצר חשוד – מ"ה) שמסתיים בירי לעבר רגליו (מתחת לברך) של מיידה האבנים".
- אוטובוס חיילים נרגם באבנים ללא תגובה: "נהלי הפתיחה באש חייבים להשתנות"
- פופוליזם מיותר: המציאות מוכיחה שהוראות הפתיחה באש עובדות מצוין
הוראות הפתיחה באש הן דבר מורכב מאוד ואין להקל בהן ראש. מדינת ישראל מפקידה בידי טובי בניה הצעירים כלי נשק קטלניים ומבקשת מהם להגן עלינו, והוראות הפתיחה באש נועדו להגדיר לחייל מתי מותר לו ומתי אסור לו להשתמש בנשקו. ההוראות חייבות להיות מותאמות למספר רב של מתווים, ובכלל זה, בתוך תחומי המדינה ("הקו הירוק"); על גבולות המדינה מול מדינות שאיתם נחתמו הסכמי שלום, על גבולות המדינה מול מדינות וישויות עוינות, וגם בתוך אזור יהודה ושומרון. ההוראות אף חייבות לתת מענה למגוון רחב ביותר של סיטואציות שונות, ובכלל זה מצבי שגרה ומצבי חירום/לחימה.
במהותן, ההוראות מגלמות לתוכן סמכויות לאכיפת החוק מצד אחד, ומצד שני קביעה מטעם רשויות המדינה מתי ייהנה החייל, העושה שימוש בנשקו וגורם לפגיעה או אפילו מוות, מחסינות מוחלטת בשל מעשיו. המכנה המשותף הברור ביותר הוא שחייל צה"ל מוסמך להשתמש בנשקו בסיטואציה של סכנת חיים ממשית. הרי במצב כזה החייל (וכמוהו גם כל אזרח נושא נשק) אינו חייב להסתמך על הוראות הפתיחה באש, אלא יכול ליהנות מהגנות כלליות יותר הקבועות בחוק העונשין כגון הגנה עצמית וצורך. הוראות הפתיחה באש של צה"ל נכתבות תוך שילוב גורמים מבצעיים ומשפטיים, ומאושרות הן על ידי הרמטכ"ל והן על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
לעניינו, נתמקד בהוראות הפתיחה באש באיו"ש בימים אלה. על פי הנתונים שפרסם צה"ל לאחרונה, בשנת 2022 ביצעו מחבלים פלסטינים 9,156 פיגועים במתווים שונים. פיגוע הטרור המועדף – 7,589 פיגועים – היה זריקת אבנים. במילים אחרות, לצד פיגוע הירי וזריקת בקת"בים, אזרחי מדינת ישראל שנוסעים על הכבישים באיו"ש נתונים תחת מתקפת טרור האבנים באופן יומיומי.
הרש"פ ושאר ארגוני הטרור מעודדים את האוכלוסייה הפלסטינית להשתתף בטרור, ושמים דגש מיוחד על השתתפות הצעירים. השימוש הוא ציני במיוחד; מצד אחד יש מיליון וחצי צעירים, ומהצד השני, צעיר פלסטיני הרוג מצטלם טוב ומשמש להנהגה הפלסטינית כתחמושת כדי לנגח את מדינת ישראל.
תפקידו של צה"ל וחייליו בסבך הזה הוא להגן על המדינה ואזרחיה ולסכל את הטרור.
בפעילות המבצעית חיילים נתקלים באירועי טרור רבים. במקרים אלה הם נדרשים להסתמך על הכשרתם ולקבל החלטות, לפעמים גורליות, תוך שניות ואפילו עשיריות של שניות. תגובתם אמורה להיות מחושבת אך אינסטינקטיבית. הוראות הפתיחה באש חייבות להיות פשוטות ככל הניתן, ולתת בידי החיילים את כל הכלים הדרושים להם.
ומכאן הקשיים בחידוד של פיקוד מרכז. בראש ובראשונה, החידוד מפחית, באופן בלתי מתקבל על הדעת, את המשמעות של סכנת החיים שנוצרה על ידי מחבל.
אל מול סכנה ממשית, מוחשית ומיידית, רשאי כל אדם, ובוודאי חייל, לפעול לסיכול הסכנה. במסגרת זו, החייל רשאי לעשות שימוש – לרבות קטלני – בנשקו. החידוד מוריד בדרגה, ללא הצדקה כלשהי, את סכנת החיים שיוצר מחבל באמצעות אבן. וכאן הנקודה החשובה: סכנת חיים היא סכנת חיים. הכלי שבאמצעותו נוצרה אותה הסכנה – אבן, בקת"ב, סכין או נשק חם – אינו מעניין! מה שמעניין ומה שמצדיק את שימוש בכוח הוא הסיטואציה וסכנת החיים שיוצר המחבל. חייל שניצב מול סכנת חיים נדרש לפעול במהירות ואסור בתכלית האיסור לאפשר למחבלים לסכן חיים של יהודים, תוך ידיעה מלאה שהמחבלים חסינים מפני פגיעה. מחבל שפועל לרצוח יהודים צריך לדעת שהוא עלול למות.
החידוד אף עלול לגרום לחוסר ודאות אצל החיילים ולפגוע באינסטינקטיביות התגובה שלהם. כאשר ניצבים החיילים במצב של יידוי אבנים מסכן חיים, פתאום עליהם לחשוב פעמים ושלוש האם מותר להם לירות, או שמא עליהם לנסות קודם כל לנסות ולמצות את כל החלופות האחרות. בזמן החשיבה של החיילים, המחבל מרוויח שניות או דקות יקרות כדי לממש את זממו, כשהחיילים מאבדים את אותן השניות והדקות. ומי שישלם את המחיר הם האזרחים הישראלים שנוסעים בכבישים.
"החידוד" הוא למעשה הוראה שמחמירה על הוראות הפתיחה באש הרגילות של חיילי צה"ל הפועלים באיו"ש כפי שאושרו על ידי הגורמים המוסמכים, ומשקפת רפיסות אל מול טרור האבנים. כמובן שההוראות הקיימות אינן מתירות ירי לעבר כל זורק אבנים, ובצדק רב. אך הן אינן יוצרות את המדרג הפסול בין מצבי סכנת חיים.
כאשר הועמד אלאור אזריה לדין, רבים תקפו את הפצ"ר ומערכת המשפט הצבאי וטענו שיהיה לכך אפקט מצנן – "אפקט אלאור אזריה" – על החיילים. המציאות הוכיחה אחרת. מאז פעלו חיילי צה"ל במאות, ואפילו אלפי מקרים והרגו מחבלים שיצרו סכנת חיים אמיתית. הפעם, ההחמרה בהוראות הפתיחה באש של פיקוד מרכז צפויה באמת ליצור לא רק אפקט מצנן אלא אפקט מבלבל אצל החיילים, והכל ללא הצדקה וללא צורך.
