לפני מספר ימים, התראיין רן ארז וטען שעל שר החינוך החדש יואב קיש לבטל את רפורמת הבגרויות שהעבירה שרת החינוך הקודמת. נזכיר, מהות הרפורמה היא שינוי אופן הלמידה וההיבחנות במקצועות ההומניים. ארז טען שתלמידים שאינם ניגשים למבחן בגרות "רגיל" לא ילמדו, ותלמידים שצריכים להגיש עבודה ירכשו אותה ממישהו אחר.
נזכיר, רן ארז היה תלמיד לפני יותר מיובל שנים, לאחר מכן, לפני עשרות שנים, היה מורה לספורט וכעת, הוא יו"ר ארגון עובדים. אף אחד מאלו לא מקנה לו את הזכות להתערב באופן הלמידה וההיבחנות בבתי הספר.
מילא אם רן ארז היה מצליח בתפקידו כיו"ר ארגון המורים ונישא על כתפי תמיכה אדירה לעבר שינוי מדיניות הכרחי, אולם ארז עומד בראש אגודה לא שקופה ולא מפוקחת, כשהוא מנהל את מה שנראה כהליך בחירות לא דמוקרטי ומלא בניגודי עניינים שכל מהותו היא ניתוק המורים שנמצאים בשטח מהליך קבלת ההחלטות. במסגרת הבחירות האחרונות בשנה שעברה, ארגון המורים קיים הליך בחירות מורכב ובעייתי שבסופו נבחרו שוב חברי מועצה שמכהנים במקביל כמזכירי סניפים ומונו שוב, בדיוק אותם חברי הנהלה שיצאו לגמלאות לפני שנים רבות.
מילא אם רן ארז היה נושא הדגל של קידום הסכם שכר איכותי עבור המורים ומערכת החינוך. אולם, בדרישותיו האחרונות הנוגעות להסכם השכר, העלאת שכרו החודשי של המורה המתחיל ל־10,700 שקלים, השוואת שכר מורה מתחיל בעל תואר שני לשכר הממוצע במשק – 12,200 שקלים ושמירת השפעת הוותק והעלייה האחוזית בשכר כך ששכרם של כל המורים יעלה ב־30%. רן ארז ממשיך עם המנגנון שמעודד בינוניות, מגדיל פערי שכר בין מורים צעירים לוותיקים ומתעלם משאלת איכות המורה ומשאלת האוטונומיה של המנהלים.
מילא אם רן ארז היה מעלה את מעמד המורה, אולם לאורך שנות כהונתו (למעלה מ-25 שנה), לא חל שינוי משמעותי. ברגע האמת לפני מספר שבועות, בחסות בית הדין לעבודה, הוחלט שמשרד האוצר יעביר 35 מיליון (!) שקלים לארגון המורים בתמורה לביטול העיצומים ותחילת מו"מ שעתיד להיגמר במרץ 23.
מטרתו של ההסכם הזה היא יצירת שקט מטעה, שנועד לפצות על הכישלון של משרד האוצר וארגון המורים שלא מקדמים חתימה על הסכם שכר, למרות שתוקפו של הקודם פג. למרות ה"הישג" של ביטול העיצומים, התפארו כל הגורמים בהסכם שמשפר את שכר ותנאי המורים, כשבעצם הם נשארו ללא שינוי. סכום זה מצטרף למאות מיליונים שמשרד החינוך מעביר כל שנה לארגון המורים, סכומים שלא ממש מסייעים לקידום מעמד המורים.
רן ארז לא צריך להתערב בנעשה בתוך מערכת החינוך, לא בתחום הפדגוגיה, ובחלומי – גם לא בתחום השכר והעסקת המורים. האמת, פרט למנהלים ולהורים, אף אחד לא צריך להתערב באופן ההיבחנות, אופן ההוראה וצורת הלמידה. אולי לא פּוֹפּוּלָרִי לומר זאת, אבל לאף אחד אין זכות להתערב בבתי הספר פרט להורים ולמנהלים. את העובדה הזו שרי החינוך "שוכחים" בבואם להחיל או לבטל רפורמות בבת אחת לכל תלמידי ישראל. רן ארז, שרי חינוך יקרים וכל מי שהחינוך חשוב לו – תעזבו את בתי הספר.
